דברים שלא אמורים לקרות קורים מזמן האחרון.
השינה שלי לא משו' שוב, נורא קשה לי להרדם כי הראש עמוס במחשבות שלרובן אין תשובה או שהן מכניסות אותי למצבים דיי מדוכאים.
אני חושבת אחורה בזמן וחושבת על דברים שיכולתי לעשות בצורה אחרת.
למשל, אם הייתי עוצרת את עצמי, הייתי עדין עם פבל שחסר לי יותר ויותר בכל יום שעובר, נורא קשה לי להכנס לחדר בעקבות כל הזכרונות שנמצאים שם ממנו, ולאחר מחשבה מעמיקה הבנתי שהרגש שיש לי לאוראל אינו רגש של אהבה, אלא של דאגה, של הרצון לעזור לו להתגבר על המצב שבוא הוא נמצא, כי הוא חשוב לי מאוד.
הרגשות שהיו לי אליו היו סוג של פיקציות ונמצאו אצלי רק בגלל שהיה לי טוב איתו, היה לי קל במובן מסויים, כל שרציתי קיבלתי ולא הייתי צריכה להתאמץ לכלום.
אתמול מישהו קרוב אלי ניסה לקחת את חייו, להתאבד, דיברתי איתו על זה בעבר, כי היו לו מחשבות והוא בא לדבר איתי על זה, הסברתי את המצב שלי, לאן אני הגעתי בעקבות הדברים האלה, ובאיזה שהוא מקום הייתי דיי בטוחה שהוא לא יעשה לעצמו דבר.
טעיתי.
הוא קם בבוקר והתחיל להקיא כמויות אדירות של כדורים ובמשך כמעט 24 שעות לא חדל.
ההורים שלו העדיפו לא לקחת אותי לבית חולים כי זה יגרום בלאגן, פשוט נתנו לו כמון מים כדאי שלא יפסיק להקיא, ודיברו איתו.
אני לא יודעת אם להשאיר אותו בבית ולא לקחת אותו לשטיפת קיבה זה הדבר הנכון, אבל האבא הסביר לי שהוא מעדיף שזה ישאר בין כותלי הבית, מכיוון שאחרי זה זה פסיכולוגים, עובדות רווחה וסוציאליות ויותר מזה זה כתם לכל החיים, והוא לא מישהו עם בעיות נפשיות או עם סכנה לחזרה לעניין הזה, אלא זו היתה נקודת שבירה, משיכת תשומת לב, כי עובדה שהוא לא בלא משכחי כאבים או אנטיביוטיקות, אלא סתם כדורים, לא כאלה שבאמת יכולים להזיק ושתה אותם עם מים ולא אלכוהול, הוא רצה לדבר ולא ידע איך.
הפריע לו המצב עם אבא שלו, הם דיברו והלבינו דברים.
מה שכן העייניים שלי לא יורדות ממנו מעכשיו, פוחדת.
כמעט ואיבדתי אותו, אם זה היה קורה, אני חושבת שלא הייתי מצליחה להתגבר על זה לעולם, הוא כלכך חשוב לי שאני לא מסוגלת להסביר כמה אפילו.
אני כאן תמיד משבילך, לעולם לא הולכת לעולם לא נוטשת, תמיד אקשיב למילותיך ואתן כתף לדמעותייך, אל תתעלם תבוא תשב לא תמיד צריך לדבר, רק אל תהיה לבד, כי אתה לא יש כלכך הרבה אנשים שאוהבים אותך, אם רק היית פותח קצת את העיניים היית מבין כמה.. הרבה אנשים היו משתנים אם היית הולך. וכבר אני אומרת, אני הייתי הולכת אחריך.
מחכה לזמנים טובים יותר, שקטים יותר.