אני יודעת שאני עושה את הדבר הנכון, למרות שאנלא ממש בוחרת בדרך של הלב שלי.
אני יודעת שאתה אוהב אותי, מאודמאוד...
ואני אוהבת אותך לא פחות,
אבל אי אפשר.
אני יודעת שאתה חושב עליי ומחכה לשיחה ממני כבר שבועות,
אבל אי אפשר.
אני יודעת שלפעמים אתה לא ישן עד שאתה מספיק לדבר איתי, מרוב געגועים, אני יודעת,
אבל זה בלתי אפשרי..
אני יודעת שאולי זה יגרום לנו אושר,
אבל אי אפשר.
אני יודעת שזאת אהבה שעדיין לא הגיעה למגע אמיתי, אפילו לא יצא לי להסתכל לך בעיניים, למרות שאתה הסתכלת בשלי,
אבל אי אפשר.
אני יודעת שאתה רוצה את זה, וגם אני רוצה את זה מאוד,
אבל אי אפשר.
אני יודעת שיש לנו דברים משותפים, ושאני יכולה לדבר איתך שעות על גבי שעות,
אבל אי אפשר.
אני יודעת שאולי באסתי אותך, ושאתה שונא שמבאסים אותך, ורציתי כ"כ לתקן את זה,
אבל אי אפשר.
אני יודעת שלא אכפת לך לבזבז עליי לילה שלם, לילה לבן, למרות שיש לך ביתספר מחר..
אבל אי אפשר.
רציתי להיות שם בשבילך, לשמח אותך, להראות לך שאני מתה עלייך, ופשוט להיות איתך, לא משנה איזה מן סוג של קשר זה יהיה,
אבל אי אפשר.
כי זה המרחק שבנינו והעומס של שנינו שלא נותן לנו להיות ביחד.
אם רק היית יותר קרוב הכל היה נראה אחרת לגמריי..
כולם אומרים לי למצוא מישהו יותר קרוב, משהו שיהיה פחות מורכב וקשה..נו, צודקים.
כולם אומרים לי שאסור לי ללכת על זה, והם צודקים.
ונראה לי שעכשיו שנינו יודעים שזה לא צריך לקרות, ואנחנו צודקים.
אז עכשיו נפרדנו לגמריי, כי זה הדבר הכי נכון לעשות..
ואין לך מושג כמה זה קשה לי !@#$
..
תודה שהיית שם כל הזמן הזה, ותודה שעשית אותי מאושרת לכמה זמן..
רק רציתי שתדע, שאתה באמת בנאדם מיוחד :)
אל תפסיק לחפש אותי..יום אחד אולי אני יהיה שם..
אבל עד היום הזה, זהו זה, זה נגמר.

תגובות יתקבלו (לשם שינוי) בברכה.