שבוע מבאס ביותר.
*ילדה מהמקיף שלי, כולם אומרים שהיא שרמוטה, שהיא כלבה, ושהיא רעה וכולם שונאים אותה.
היה לה חבר, הם הגיעו אליו הביתה ושכבו. מה שהיא לא ידעה זה שבתוך הארון שבתוך החדר, הסתתרו שני חברים של החבר שלה, ועוד כמה ילדים שהציצו מהחלון.
שני הילדים יצאו מהארון בצחוק מרושע, עם מצלמה וידאו ביד, וצחקו חזק ממש..
היא ניסתה להסתיר את עצמה עם השמיכה, אבל הם הורידו אותה ממנה וצילמו את המקומות אה..אתם יודעים |:
והחבר שלה? ה"חבר" שלה רק הרים את המכנס שלו בחזרה ונקרע מצחוק
והיא בכתה, כמה שהיא בכתה..
גם לאדם הכי רע בעולם זה לא מגיע.וזה כבוד של בנות, ואסור להשפיל בנות, לא ככה לפחות.

*לפני יומיים, הגיעה היועצת אלינו לכיתה כדי להודיע לנו הודעה.
"יש לי חדשות לא כל כך משמחות"
"מישהו כאן היה בט'8?"
"אני לא יודעת אם אתם מכירים, היא לא הייתה באה הרבה למקיף..
קוראים לה יעל והיא נפטרה אתמול.אמא שלה בקשה שלא תגיעו להלוויה"
המורה שלי מיד התחילה לבכות.
אני לא ממש בכיתי, הייתי חברה שלה לפני כמה שנים, היא הייתה חולה בסרטן.
*התגעגעתי לידיד טוב שלא ראיתי הרבה זמן, היום ראיתי אותו, אבל אנחנו בקושי דברנו (יחסית לכל השאר), נראה לי שאני ינתק קשר.והיה שם עוד ידיד שלי שאיתו בכלל לא דברתי, וואו, שנה שעברה היינו יוצאים כולנו כמעט כל יום, וחופרים אחד לשני באייסי..הזמן יכול לשנות.

*זה הזמן להזכיר שהתגעגעתי לידיד הכי טוב שלי לשעבר, הוא תמיד נתן לי הרגשה טובה ותמיד ידע לתקן את הצביטה הקטנה ההיא בלב, שתמיד נגרמת על ידי החוסר טאקט של החברים שלי מהעיר...הוא ידע להגיד את האמת בצורה של אדם בוגר, הוא ידע להבין ולהקשיב, והוא ידע להיות פשוט הוא, ולהיות שם בשבילי תמיד תמיד :(
הידידים שלי מהעיר באמת חמודים ואני מתה עליהם.אבל פשוט כיף לעשות שטויות..אף אחד או אחת מהחברים האלה לא מבין אותי, ולאף אחד אין נסיון עם מערכות יחסים וכאלה, אני היחידה..ככה שאם צריך עצות ושטויות, באים אליי -_- ולאן אני יילך? עם כולם כבר לא כאן?
הידיד שהבין, נעלם.
החברה הטובה שתמיד הבינה ואפילו הייתה די דומה לי, בחו"ל לשנה.
החברה השניה אני והיא כבר לא בקשר כמו פעם,
השלישית גם לא ממש, והרביעית גם היא קצת נעלמה עם הידיד..
טוב, שניהם גרים רחוק ממני והם קרובי משפחה, הגיע הזמן לבדוק מה נסגר |:

*יצאתי היום עם הרבה חברים ליום הולדת של חברה..
היה נחמד יחסית, קצת משעמם..
היה קטע שישבתי עם החברים הכי טובים שלי, 3 מהם..
וסתם איכשהו הגענו לתחרות "יופי" שהייתה אצלינו בשכבה, וסיפרתי להם שויקי (שם בדוי-שהיא באמת באמת מהממת ואני מתה עליה) זכתה במקום הראשון.
ואז שאלו מי במקום השני..אוקי אממ..
"אממ..טוב הם הודיעו לי שאני במקום השני :| לא שאני יפה כמוהה אבל שיהיה.." ואז פשוט המשכתי לדבר, למרות שציפיתי לזה, למה שהם אמרו, או יותר נכון לא אמרו, אבל פגעו כמו תמיד -
הם פשוט העבירו מבטים משתהים בין שלושתם, ואז אחד מהם פרץ בצחוק, והשניים האחרים נסחפו אחריו..
ואחרי זה הוא אמר לי עוד בצד שזה היה בצחוק, שהוא לא באמת התכוון שזה יצא ככה.
אווווווווווווווווווווווקי, מה אתם צוחקים כוסאימשלכם? לא למדתם על כבוד? חוסר טאקט?
אז בסדר, אני לא יפה.
יש שאומרים שאני יפיפיה, באתרים עם התמונות שלי יש המון תגובות טובות ופרגון, היו לי מחזרים וגם חברים, ואת התואר המעפן של התחרות הקטנטנה הזאת ועוד תחרות של מלכת היופי של אתר טיפו (אהבסדר) קבלתי, אבל לא יפיפיה,,וכככככללללללל הדברים האלה לא נתנו לי ביטחון אף פעם להרגיש יפיפיה, אבל קטעים כאלה של החברים הכי טובים, יכולים להוריד את מה שנשאר מהבטחון ל-0.
אז למה?

*אממ.. אופסי - שני בנים בקשו את הפלאפון שלי היום,
נתתי להם אותו, אבל אמרתי להם שהוא בסלקום בתיקון כי הוא נפל לבריכה..(D:)
ממש לא באלי לפגוש אנשים לא מוכרים (במיוחד כשאחד מהם בן 24 והשני ערס סוג ז') אז גם ניסיתי להתחמק מלהפגש איתם..
נראה לי שיש לי מישהו בראש, אבל לא נראה לי שתפסתי לו את הלב.לא שוב..

טוב, אני ישמח לקבל תגובות הפעם כי די עצוב לי פה לבד :-(
צום קל, וגמר חתימה טובה לכולנו..