| 7/2008
פרק 1||Geh!
פרק 1||Geh!
קודם כל אני רוצה להודות למאיה,על השמות,
כמובן ששם אחד דיי התאים לדמות וזה:מירנדה.
אז שוב תודה ,כבו תאורות,מקרינים פה:
ראשי מורכן,אני הולכת ברחוב,וחושבת איך הכל ניגמר כ"כ מהר.
רק אתמול הברזתי משיעורי מטמתיקה,רבתי,צעקתי,צחקתי.
אבל זהו,עברו 12 שנה של לימודים! 12 שנה של כל הכיף,העצב,השמחה.
הרמתי את ראשי,הייתי ברחוב קטנן ולא מוכר.עצרתי ובחנתי את המקום,
לא היה לי מושג איפה אני.היה שם בית קפה קטן,היתקדמתי אליו.ניכנסתי לבית הקפה וישבתי שם.ניגש אליי מלצר,"שלום,את רוצה להזמין?"שאל,"כן,נס קפה."עניתי."זה יהיה מוכן עוד שתי דקות"ענה והלך."אהה טוקיו הוטל מגיעים מחרר להופעהה!"שמעתי מאחוריי.'אחח,,טוקיו הוטל.איך אני זוכרת את התקופה הזאת.אולי אני אלך להופעה שלהם?ליראות אם הם הישתנו מאז גיל 16' חשבתי."הנס שלך"אמר המלצר והניח את הנס בזהירות."תודה"אמרתי והוצאתי את השטרות מהכיס."כמה?"שאלתי,"12"ענה.הושטתי לו שטר של 20 ירו."תשמור את העודף"עניתי."תודה"אמר והלך.עברה חצי שעה,חצי שע של מחשבות,עד שקמתי והלכתי.
"לא,אני צריכה כרטיס אחד."עניתי.
"מה נערה כמוך תעשה שם?"שאלה המוכרת.
"אני לא חושבת שזה עיניינך"עניתי והיסתקלתי הצידה.
"57 בבקשה."אמרה והושיטה לי כרטיס אחד בודד.
"בסדר"אמרתי והוצאתי את הארנק מהתיק הקטן שלי.
"57?"שאלתי ליתר ביטחון והוצאתי את כל שבעים וחמש היורו.
"כן"אמרה במן זילזול.
"תודה,ביי."אמרתי לוקחת את הכרטיס,ומשאירה את המוכרת לבדה.
"אמא!אני בבית!!"צעקתי,ושמתי את התיק על השידה שהייתה ליד הדלת.
"בחדר!"צעקה לי כתשובה.
הלכתי לחדר של הורי,ואמא קראה עיתון כלשהו ומירנדה הייתה לידה.
"מצאתי עבודה."ענתה מירנדה.
"נו,ובמה את עובדת?"שאלתי משלבת את ידיי.
"בשדה התעופה,אני עדיין א יודעת איזה משרה"ענתה.
"ממ..ומה אתן קוראות?"שאלתי.
"כתבה על טוקיו הוטל,רק אל תיתנפלי!"אמרה אמא.
היתקדמתי אליהן והיתיישבתי על המיטה,ליד אמא.
"על מה הכתבה,משהו קרה??"שאלתי,"אהה,כן קניתי לעצמי כרטיס לבופעה שלהם."הוספתי.
"לא זה סתם כתבה ,על זה שיש לביל חברה.ואת מכירה אותה מאוד טוב."אמרה אמא.
"תיזהרי לא להיות בשוק בהופעה."אמרה מירנדה,כהזהרה.
"אוקיי" אמרתי ,לא מבינה למה היא מיתכוונת.
-יום ההופעה-
"אמא?איפה מירנדה??"צעקתי.
"היא יושנת אצל חברים,נירא לי"ענתה לי בצעקה חזרה.
"כלבה"מילמלתי.
הוצאתי מהארון סקיני ג'ינס וחולצה לבנה וצמודה עם הדפס שחור של ביל.
הוצאתי גם גרביים לבנים והתחלתי להיתלבש.היתקדמתי לעבר המראה בוחנת את עצמי,מוודה
שהכל בסדר .הוצאתי מהשידה שליד המראה מסקרה,עיון שחור וצללית שחורה.
שמתי עיפרון שחור ואחר כך צללית,ורק אחר כך מסקרה.ירדתי למטה והלכתי למיטבח.
"ערב טוב"אמרתי."כן"אמרה אמא והגישה לי את הדגנים שביקשתי לפני.
"מיתרגשת?"שאלה אמא."לא"אמרתי והכנסתי את כפית הדגנים לפה."טוב,את צריכה הסעה?ניחשתי שרצית לבקש ממירנדה"אמרה אמא,"כן אני צריכה וניחשבת נכון"אמרתי .
"אני אהיה מוכנה עוד  כמה דקות."אמרתי ."טוב."אמרה אמא והלכה לסלון וקראה את הדואר.
היתחלתי לאכול במהירות,וכדאי תוך,חשבתי מה יקרה שם.'אוליי הם לא יזכרו אותי?לא,,הם יזכרו.
ומי פאקינג החברה של ביל?אולי זאת רייצ'ל?לא,לא יכול להיות .היא אפילו לא אוהבת אותם.
מירנדה?לא,אין סיכוי.אמא?לאא!זאת מחשבה שגויה !'סיימתי לאכול בפחות מדקה.כנירא שהייתי רעבה.יצאתי מהמיטבח ועליתי לחדר.לקחתי את הפאלפון מהמתן ולקחתי את המצלמה.ירדתי למטה ונעלתי ת נעלי הוואנס המשובצות שלי.קניתי אותם לא מזמן.ולא,אני לא אימו!כמו בכל הסיפורים.אני פשוט דמות רגילה שמיתלבשת איך שבא לה.מובן?!יופי."שנילך?"שאלתי את אמא,"בואי"אמרה וקמה מהספה.יצאתי מהדירה והיא אחרי,היא נעלה את הדלת וירדנו למטה[יש לנו בניין בעל 4 קומות בלי מעלית].יצאנו מהבניין עמדה שם לימוזינה שחורה.לא הבנתי למה היא שם.פתאום החלון ניפתח ושם ישבה מירנדה."בואי תיכנסי!"צעקה."טוב כנירא שמירנדה לא שחכה אותך "אמרה אמא."ביי ביי"אמרה וחיבקה אותי."ביי ביי"אמרתי והיתקדמתי לעבר הלימוזינה.פתחתי את דלת הלימוזינה וניכנסתי לתוכה.המושבים היו בצבע באז' והיו שם בקבוקי יין ורד-בול,והיו שם מקומות,לפחות ל15 אנשים."מאיפה יש לך לימוזינהה!?"צעקתי בפיתאומיות.
היא קפצה ממרומה ונידפקה בתיקרת הלימוזינה."אוא!משוגעת!למה את צועקת??"שאלה מלטפת את ראשה."ותגלי בהמשך"אמרה מכווצת את פניה מכאב."מיצתערת"אמרתי .
אחרי כ5 דקות של שתיקה היגענו לגני אבלור,המקם בו המופע יערך.המקום היה מפוצץ.
"בואי אחרי."אמרה מירנדה והלכה."היי!אלכס!!"שמעתי קול מוכר.היסתובבתי.זאת הייתה רייצ'ל."מה את עושה פהה?!"צעקתי."באתי סתם לבקר אותך.והייתה לי הרגשה שתיהיה פה,טוב ,היתקשרתי לאמא שלך."ענתה לי."טוב,אני שמחה ליראות אותך.עכשו בואי."אמרתי נידחפת בין כל המעריצות.אחרי 2 דקות היצלחנו להגיע לשער הכניסה.הוא היה סגור ומירנדה 
עצדה לידו."סוף סוף!אה,היי רייצ'"אמרה,"היי"ענתה רייצ'ל."תיפתח"אמרה מירנדה לשומר שעמד שם."אחורהה בנותת!!אחורהה!!"צעק בזמן ששלושתינו ניכנסות."אני מנחשת שאתן רוצות שורה ריאשונה.קדימה לכו לאולם!ותיתפסו מקום."אמרה,אנחנו רק הינהנו והלכנו."למה אחותך אמרה לשומר ליפתוח?ולמה הוא פתח לעזאזל?"שאלה רייצ'ל."אני אפילו לא יודעת,היא בא בלימוזינה לאסוף אותי."עניתי. לפתע נישמאו רעשים של מיקרופון."בואי"אמרתי התחלתי לרוץ לאולם.ניכנסנו אליו בריצה.עצרתי במהירות כשראיתי אותם."היי!"נישמע מהרמקולים.אני ורייצ'ל היתקדמנו אליהם ואמרנו בפה אחד "היי" .פתאום טום חטף מביל את המיקרופון ושאל "אז מי ממכן פנויה הערב?"  היתקדמנו אליו עוד יותר. ואמרתי "זה לא יעבוד לך." ,"למה?"צעק למיקרופון,נהייתי כימעט חירשת ביגללו.עליתי לבמה וחטפתי לו את המיקרופון."ככה!!"צעקתי לו לאוזן."טוב",אמר והיתקדם לקצה הבמה.ביל לקח לו את המיקרופון מהיד ואמר "בווו!" טום היסתובב לביל,ונפל מהבמה על הישב הרחב שלו."אואו"יילל."מה שתגיד." אמרה רייצל וישבה על מדרגות הבמה.לפתע כל השומרים עמדו מסביב לבמה , ונישמע הקול של פתיחת ההופעה."תאחלולנו בהצלחה?" שאל טום."בהצלחה" אמרנו  ויצאנו מאיגוד השומרים.ובהחלט יצא לנו להיות שורה ריאשונה.
_ _ _ _ _
נו איך??אם היו לכם דברים כאלה nbsp& במהלך
הפרק,אני מיצתערת יש לי אינטרנט דפוק :S
ניסיתי לעשות אותו ארוך ,אבל לא נורא...
תספרו לי ה דעתכם??
הדעה שלכם חשובה; :)
כל מי שירצה להיות קבוע שיגיד לי..
תגיבו בבקשה..
:)
| |
פוסט פתיחה+דמויות.
אני מנחשת שכבר שמעת\ה על הלהקה טוקיו הוטל,
ולרובכם היא נימאסה,אבל תפגינו כבוד,אנשים אוהבים אותה.
"הינה הדורבן","הינה ביג מאמא","הינה המאבטח הרוסי",הינה הנידחף".כבר נתקלתי בזה פעם.
ת'אמת פעים הייתי אנטי,עד ששמעתי את המוזיקה שלהם.
המילם,המנגינה,פשוט הטריפו אותי.
אבל,,לא אני לא מעריצה אותם,אני פשוט אוהבת אותם.
לא חייב להעריץ אותם כדאי לישמוע את המוזיקה שלהם.
_ _ _ _ _
כן,הינה עוד סיפור עליהם,
משעמם לי,ויש לי רעיונות בראש.ואני חייבת
ליכתוב אותם ליפני שהם בורחים.
אז הינה הדמויות.
_ _ _ _ _
אלכס-
הדמות הראשית בסיפור.
בת 17,בעלת שיער שטני,ועיניים ירוקות.
אוהבת להוציא את ריגשותיה על דף.
רייצ'ל-
בת 17 בעלת שיער שחור ועיניים כחולות.
חברתה של אלכס מבית הספר-יסודי.
כריס-
בהמשך.
מירנדה-
אחותה של אלכס.;
בת 20
בעלת שיער שטני-בלונדי,
עיניים אפורות ירוקות.
ואת טוקיו הוטל אתם מכירים.
יהיו עוד דמויות משניות שהם לא עד כדאי כך חשובות.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Geh!||סיפור ט"ה-כן,כן-נימאס.