בזמן האחרון אני נכנס יותר ויותר לבלוגים שלי אחרים ...
וכל פעם תופס אותי הקטע המעצבן הזה שפתאום האותיות
מתחילןת לאבד את הגודלהנורמלי שלהן ואני צריך לקרוא את כל הפוסט
כשפתאום יש קו שמפריע לי לקורא ...
ואחרי שאני עובר את כל זה, מגיע החלק עם הצבעים...
פתאום יש כל כך הרבה צבעים! ואז הגדלים של האותיות מצטרפים.. =[
ואז הכל מטמטם אותי
אז בבקשה ... בפעם הבאה אל תעשו לי את זה..
הינה שיר חדש שכתבתי..
משהיא חדשה
פגשתי אותה כמו את כולן,
אבל לא הלכתי אחריה כמו כולם.
כי הלב שלי היה נעלם,
ולא הייתי יוצא מזה לעולם.
כשהמחשבות והלב ביחד מתחברים,
הם שולחים לכל בגוף שלי כאבים אדירים,
כל איבר בגוף שלי נחנק ומפסיק לזוז,
מרגיש כאילו בחבילה אני ארוז.
כשאני רואה אותה הדם נעצר,
הלב מתחיל לפעום, אני נהיה מאושר!
להסתכל לה בעיניים,
להחזיק לה את הידיים,
להתחבר את המגע.
כל העולם על הזין!
שוקע במחשבות וחוש על העתיד,
לא לראות אף אחד, כי בעולם אני יחיד.
לרדוף אחרי החיים כי המוות לא מפחיד,
יום יבוא ואת השטן אני אכחיד.
לא מפסיק לרוץ,
מהכאב אני בורח.
רק אליה מתקרב , ומהעולם אני שוכח.
מדמיין אותה לפני.
מסתכלת בעיניי,
שולחת מבטים של אהבה,
וקורנת משמחה.
אני עוצר הכל ואין לי מה לומר.
לא מסתכל לאחור, אני אמשיך את זה מחר.
Mikkke
תגיבו =] זה שיר שכתבתי לפני שבוע בערך...
יום טוףף..