טוב זה שיר דיי חדש שכתבתי...
השיר הזה הוא פרידה מישראבלוג ומכל מי שקורא בבלוג שלי
עד הודעה חדשה...
אולי אני מאכזב אנשים אולי אנשים שמחים בזה שאני עוזב
אבל אין לי ברירה.
כאן אני כותב את כל השירים שהם פריקת רגשות שלי...
אבל אני במצב רוח כל כך רע שאני מעדיף שלא יראו עד כמה זה כואב...
לשיר קוראים : הכישלון זה אני!
נולדתי לכישלון, אני טעות ידוע.
לא הייתי רוצה להיות כאן,
אבל לא הייתה לי ברירה.
החברה הייתה אבל מהר היא הלכה,
ואני שוב יושב לבד, יושב בצד בלי ברירה.
בעולם האנשים מעבירים את הזמן,
ואני סתם הולך ולא יודע לאן.
הלימודים על הראש כמו יתוש על הוורידים.
יותר משש שעות ביום את הדם הם מוצצים.
המשפחה לא תומכת אז אין לאן ללכת.
עם חברים כמו שלי מי בכלל צריך אוייבים?
זהו יום סביר , ככה אני מעביר את החיים.
יש אנשים שבאמת מקשיבים,
אבל הם בכלל בעולמות אחרים.
לדמיין את הכאב הבדידות והקור,
שנכנסים אלי לגוף וצובעים הכל בשחור.
אני עדיין אוהב אותה היא חלק מגופי,
אבל כל זה שטויות, זאת רק הפנטזיה שלי.
היא כן אהבה, אבל מהר היא שכחה,
שעל אהבה לא מוותרים.
זאת רק עוד צלקת לכל החיים.
היום אנחנו רק מדברים,
ואני טובע בתוך געגועים.
געגועים לאותה אהבה שלא תשכח,
לאותה טעות שעליה לא אסלח.
ושוב היום אני יושב לבד,
בחדר מבודד.
רחוק מכל העולם, ובתוך עצמי נעלם.
כי כישלון כמוני אי אפשר לתקן אף פעם...
Mike negari
לאה , אישתי , אהובת ליבי!
השיר הזה מוקדש לך. [אם את בכלל נכנסת לכן..]
רק שתביני מה עובר עלי....
יום טוב!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Mikkke