" תתארו לכם את החיים זזים אחורה וקדימה, מה שחסר שוב מתמלא מה שהיה פתאום ישנו .."

אז היום בערב הייתה מסיבת סיום לאח שלי (סיום כיתה ו'.. )

המסיבה עצמה לא הייתה כזה משהו ובקושי שראו את אח שלי כי שמו אותו תמיד בסוף (מה לעשות שהוא לא יודע לזוזXD )

אבל.. אחרי המסיבה,זה היה כבר משהו אחר ..

המורה שהייתה לי ביסודי באנגלית, מילדה היא המורה שלי לחיים!

אני אוהבת אותה ממש. וגם היא אותי.. היא תמיד ראתה אותי מעבר למה שאני,בכיתה ח' אפילו נתנה לי שיעורים פרטיים ותמיד נתנה לי הרגשה שאני התלמידה הכי בשבילה. אבל היא העריכה אותי לא רק בתור תלמידה.. אלא בתור בן אדם מה שאין לי עם כ"כ הרבה מורים וזה באמת חבל. היא באמת מיוחדת ואני לא חושבת שתהיה לי מורה כזאת בחיים!! אז.. לא ראיתי אותה כבר ממש מזממן,מאז כיתה ח'.. וממש התגעגעתי עליה.

אז שנגמרה ההופעה פתאום היא ראתה אותי והתחבקנו משמחה ..הלכתי גם לראות את הילדים שלה כי הכרתי אותם אבל הרבה זמן הם לא ראו אותי אז הם קצת שכחו :( .. אז הייתי איתה קצת והיא אמרה לי שאני אתקשר ואבוא לבקר אותה מתי שבא לי ..ממ אולי זה יהיה,לא יודעת .. ממש בא לי..אבל... טוב, לא צריך לפסול מראש.נחייה ונראה!

אח"כ ראיתי עוד כמה מורים..ממש החמיאו לי וזה היה ממש נחמד, מלא אמרו לי שהם לא היו מזהים אותי בכלל ברחוב :O

עד כדי כך השתנתי?!? טוב .. שיהיה XD .. כל עוד זה במובן החיובי אז ב-כיף.

אח"כ גם ראיתי את נוי שממש מלא זמן לא ראיתי אותה והיא אמרה לי שהיא עוברת לבצפר שלי שנה הבאה..

מה שהעלה בי הרבה מחשבות. טובות ורעות. אני לא יודעת כבר S:

אבל..הכל קורה לטובה...(נראה לי)

ופתאום אני לא יודעת,התחושה של המורים שלא ראיתי הרבה זמן ונוי.. פתאום שבאתי הביתה הייתה לי הרגשה דיי רעה =\

כל השנה הזאת שעברתי(כן,אני יודעת שכתבתי על זה גם בפוסט הקודם) אבל לא עברתי דברים קלים ועדיין קשה לי..

אבל אני חושבת שאולי החופש יבהיר לי כמה דברים..

אני אנסה לחדש קשרים עם נוי לקראת השנה הבאה, אני אנסה לדבר ולהיפגש עם כמה שיותר אנשים מויצו וכמובן החברות הטובות שלי ש..אין ספק שאני אמשיך להיות איתם בקשר ולהנות כמה שאפשררררר!

כבר פחות רע לי, כי הבנתי (גם בעזרתה של ליילה3>) שכל עוד יש לי ת'חברות הטובות באמת,אלה שאני יודעת שאני אוכל לסמוך עליהם..וכן זה לא הרבה חברות. אבל זה היה שווה אולי את המאמץ שעברתי כל השנה הזאת בשביל סוף סוף לראות אנשים שפחות הייתי איתם בקשר ופתאום אני מחדשת קשרים נפלאים ואני מגלה אותם מחדש! וזה פשוט מדהים,אז כן.אולי בסופו של דבר הכל היה שווה את זה. כי הרווחתי חברות חדשות... וגם ישנות...אבל הבנתי מי באמת שם שאני צריכה אותו :)

אני הלכתי עם האמת שלי ואני חושבת שזה מה שהכי חשוב בכל העניין.

עם הזמן אני לומדת להכיר את עצמי יותר.. ובאיחוד בימים הרעים.

גם את המשפחה שלי אני אוהבת, את הדודים .. מה הייתי עושה בלעדיהם?

אני חושבת ש.. למרות הכל.. ודברים שבכלל אפילו לא פירטתי כאן בבלוג - יכול היה להיות יותר גרוע. אז.. נקווה שזה הכי גרוע שאני אשאף עליו והכל יהיה בסדר!

אז שיהיה אחלה חופש.. ועכשיו זה באמת חופש, כי היום הסתיימו להם הבגרויות להשנה.

נקווה שיהיה כיף ו.. העיקר לא ללמוד .

" אל תדאג, יש תמיד מי שמחזיק אותך ואל תפחד להוציא את מה שיש לך בפנים.. את האמת שלך! "

* יש אנשים שאני פשוט לא אשכח לעולם3>*

יום בהיר נתקפתי געגועים
לפעם, כשהכל היה פשוט...
לא שפעם זה היה פשוט
הנה אני שוב משקרת לי

החברים הולכים ונגמרים
ויכול להיות שזה באשמתי
לא שרע לי עם עצמי אבל...
יותר מדי לבד מבטל אותי

כמה עוד אני אוכל לצעוד?
אני רוצה לראות את הקצה
כמה עוד אני אוכל לצעוד?
אני רוצה מאד כבר לצאת

בתיבה שלי אין אהבה
רק לפעמים איזה מישהו שמוכר דברים
דווקא הוא נראה מהגברים
שכן נשארים עד הבוקר

כמה עוד אני אוכל לצעוד?
אני רוצה זרועות לחבק
כמה עוד אני אוכל לצעוד?
אני רוצה ללמוד לקבל

(השיר הזה כ"כ מדבר עלי.....)