" תתארו לכם את החיים זזים אחורה וקדימה, מה שחסר שוב מתמלא מה שהיה פתאום ישנו .."

 

אז כן,זה נשמע כ"כ הזוי.השאלה הזאת. אבל זה נכון....

אז אני אסביר את זה,למרות שזה דיי מורכב וקשה להסביר..

אז ככה,בתאטרון הולך לי ממש טוב! יותר טוב ממה שציפיתי שיהיה!

מבחינת כל המגמה ..

מבחינה עיונית- הייתה לנו עבודה להגיש לרוברטו (^^) , הייתי בטוחה שאני נכשלת לפי מה שהילדים הגישו לו..

ואז מה? הפתעה! מישהי שאלה אותו איך היו העבודות, אז הוא אומר שהן לא היו טובות, שחיפפנו ולא מספיק ולא טוב וכו'..

ואז הוא אומר כזה "אבל אני חייב לציין את מיה! העבודה שלה הייתה פשוט מצויינת!! מעולה פשוט.. היא עשתה עבודת מחקר,הגישה לי הרבה עמ' וברמה כ"כ טובה .." וממש החמיא לי :) ואמר לי שקיבלתי 100 פלוס בונוס!!!  (שבכלל לא היה בונוס)

ואז איזה שבוע אחריי בערך,היה לי לעשות עבודה עם עוד 2 ילדים,לעשות סצנה כזאת..

בסוף שסיימנו להציג הוא כמובן שיבח את העבודה שלנו ואמר שרואים שעבדנו והכל.. ואז הוא אמר כזה שהוא חייב להגיד לי שפשוט אני מפתיעה אותו כל פעם מחדש!! שאני פשוט טובה גם מבחינה עיונית, גם מבחינה מעשית.. שאני שיחקתי כ"כ יפה, שעשיתי את הדמות אמיתית כ"כ ואמר שאיזה כיף שקיבלו אותי למגמה!, שאני מוסיפה למגמה.. וזה היה כ"כ כיף לשמוע!!!

אין בנאדם שלא היה מאושר אחרי דבר כזה!מה שכן, זה שהוא אמר את זה רק לי ולא ל2 שעשו איתי גם את הקטע , מה שפה גם מביא את ה-

אבל...  (לצערי הרב)...

פתאום יום אחרי, אני נחשבת ל:"תלמידה המצטיינת,ה-הכי טובה, האהובה על המורים.." או כל מה שלא תקראו לזה S:

ויש פתאום עקיצות כאלה של ילדים. לא יודעת אם זה בכוונה, אם זה מקנאה או לא.. מה שבטוח שאף אחד לא אוהב שעוקצים אותו במקומות הרגישים שלו.

כמו למשל ילד אחד שבשיעור אנגלית שאל אותי"למה את ב4 יחידות?!?!"

אז עניתי לו "למה לא? חח אני תמיד הייתי..." ואז הוא אומר לי "כן ,אבל את לא צריכה להיות..ז"א זה מוזר, כי את רצינית כזאת וזה.." אז אמרתי לו "מה זאת אומרת?! אני ב4 יחידות כי אני לא כזאת מעולה באנגלית אולי?!?"

ואז הוא אומר.."כן אבל עובדה שרוברטו כ"כ משבח אותך וזה וזה וזה.. תכף הוא יתחתן איתך "

אז זה סתם עוד דוגמה לכל מיני עקיצות שכאלה.. זה קצת מעליב, יותר מעצבן. אבל עוד לא הגענו לשיא..........

בנוסף לכל התאטרון, יש גם במגמה היפ-הופ, היה שיעור עם המורה ובסוף השיעור בפומבי ליד כולם.. הוא אמר לי "הלוואי וכל התלמידים היו כמוך" זה אמור להיות טוב,נכון?!

אז זהו שזה לא.... כי אח"כ פתאום מישהי אמרה" אז מה? לפחות אנחנו עושים מצברוח.."

לא רוצה להיות "הילדה השקטה", זה שאני בשיעורים שקטה.. זה רק אומר שעדיין אין לי עם מי כ"כ לדבר,

 כי עובדה ש עם האנשים הקרובים איתי אני הכי "משוגעת" שיש ,כמובן בדבר החיובי שבמילה ;) .

כלכך נעלבתי ממנו, לא רציתי להראות אבל הגבתי לו בכזה "אוףףף מה אתה אומר לי את זה עכשיו" והוא ראה שאני מגיבה לו ככה, אז הוא אומר לי"אוקי,סליחה סליחה ..אני לא אגיד יותר כלום :X "

שיעור אחר כך היה לנו עבודה עם מורה בתאטרון (לא רוברטו) זה היה עבודה של כמה שעות לשבת בכיתה וכל אחד לעשות לעצמו..

כמובן שהיו ת'אלה שדיברו ולא היה להם כח לעשות וצחקו והכל..

מה לעשות שאני התמקדתי יותר בעבודה.. ומה לעשות שפחות דיברתי איתם והכל..

כי כזאת אני אם אנשים שאני לא הכי מכירה ואחרי כל היום הזה..

אז ילד אחד אומר " וואי מיה.. תפסיקי לדבר כ"כ הרבה.." (יעני בציניות) :S

זה היה יום שאני לא אשכח..עליתי על האוטובוס, דיברתי עם אמא שלי בטלפון ובמשך כל הנסיעה בכיתי לה ושפכתי הכל..

זה היה פשוט כ"כ מתסכל.

נמאס לי מסטיגמות וכאלה, אני יודעת שזה לא בכוונה רעה.. אבל פשוט נמאס לי.. כ"כ קשה לי..

אף אחד אחר לא יבין אותי, כי אי אפשר להסביר את ההרגשה הזאת שאתה מתחיל להכיר אנשים, הם מתרחקים ממך..,

יש קבוצות של חברים מלוכדים אז קשה להצטרף.. כל הזמן שופטים אותך ,מי אתה, מה אתה..כי אתה חדש.

וזה לא קל! באמת שזה ממש לא פשוט...

חשבתי שאני חברותית. . . יכול להיות שטעיתי :\