" תתארו לכם את החיים זזים אחורה וקדימה, מה שחסר שוב מתמלא מה שהיה פתאום ישנו .."

אז היום בערב הייתה מסיבת סיום לאח שלי (סיום כיתה ו'.. )

המסיבה עצמה לא הייתה כזה משהו ובקושי שראו את אח שלי כי שמו אותו תמיד בסוף (מה לעשות שהוא לא יודע לזוזXD )

אבל.. אחרי המסיבה,זה היה כבר משהו אחר ..

המורה שהייתה לי ביסודי באנגלית, מילדה היא המורה שלי לחיים!

אני אוהבת אותה ממש. וגם היא אותי.. היא תמיד ראתה אותי מעבר למה שאני,בכיתה ח' אפילו נתנה לי שיעורים פרטיים ותמיד נתנה לי הרגשה שאני התלמידה הכי בשבילה. אבל היא העריכה אותי לא רק בתור תלמידה.. אלא בתור בן אדם מה שאין לי עם כ"כ הרבה מורים וזה באמת חבל. היא באמת מיוחדת ואני לא חושבת שתהיה לי מורה כזאת בחיים!! אז.. לא ראיתי אותה כבר ממש מזממן,מאז כיתה ח'.. וממש התגעגעתי עליה.

אז שנגמרה ההופעה פתאום היא ראתה אותי והתחבקנו משמחה ..הלכתי גם לראות את הילדים שלה כי הכרתי אותם אבל הרבה זמן הם לא ראו אותי אז הם קצת שכחו :( .. אז הייתי איתה קצת והיא אמרה לי שאני אתקשר ואבוא לבקר אותה מתי שבא לי ..ממ אולי זה יהיה,לא יודעת .. ממש בא לי..אבל... טוב, לא צריך לפסול מראש.נחייה ונראה!

אח"כ ראיתי עוד כמה מורים..ממש החמיאו לי וזה היה ממש נחמד, מלא אמרו לי שהם לא היו מזהים אותי בכלל ברחוב :O

עד כדי כך השתנתי?!? טוב .. שיהיה XD .. כל עוד זה במובן החיובי אז ב-כיף.

אח"כ גם ראיתי את נוי שממש מלא זמן לא ראיתי אותה והיא אמרה לי שהיא עוברת לבצפר שלי שנה הבאה..

מה שהעלה בי הרבה מחשבות. טובות ורעות. אני לא יודעת כבר S:

אבל..הכל קורה לטובה...(נראה לי)

ופתאום אני לא יודעת,התחושה של המורים שלא ראיתי הרבה זמן ונוי.. פתאום שבאתי הביתה הייתה לי הרגשה דיי רעה =\

כל השנה הזאת שעברתי(כן,אני יודעת שכתבתי על זה גם בפוסט הקודם) אבל לא עברתי דברים קלים ועדיין קשה לי..

אבל אני חושבת שאולי החופש יבהיר לי כמה דברים..

אני אנסה לחדש קשרים עם נוי לקראת השנה הבאה, אני אנסה לדבר ולהיפגש עם כמה שיותר אנשים מויצו וכמובן החברות הטובות שלי ש..אין ספק שאני אמשיך להיות איתם בקשר ולהנות כמה שאפשררררר!

כבר פחות רע לי, כי הבנתי (גם בעזרתה של ליילה3>) שכל עוד יש לי ת'חברות הטובות באמת,אלה שאני יודעת שאני אוכל לסמוך עליהם..וכן זה לא הרבה חברות. אבל זה היה שווה אולי את המאמץ שעברתי כל השנה הזאת בשביל סוף סוף לראות אנשים שפחות הייתי איתם בקשר ופתאום אני מחדשת קשרים נפלאים ואני מגלה אותם מחדש! וזה פשוט מדהים,אז כן.אולי בסופו של דבר הכל היה שווה את זה. כי הרווחתי חברות חדשות... וגם ישנות...אבל הבנתי מי באמת שם שאני צריכה אותו :)

אני הלכתי עם האמת שלי ואני חושבת שזה מה שהכי חשוב בכל העניין.

עם הזמן אני לומדת להכיר את עצמי יותר.. ובאיחוד בימים הרעים.

גם את המשפחה שלי אני אוהבת, את הדודים .. מה הייתי עושה בלעדיהם?

אני חושבת ש.. למרות הכל.. ודברים שבכלל אפילו לא פירטתי כאן בבלוג - יכול היה להיות יותר גרוע. אז.. נקווה שזה הכי גרוע שאני אשאף עליו והכל יהיה בסדר!

אז שיהיה אחלה חופש.. ועכשיו זה באמת חופש, כי היום הסתיימו להם הבגרויות להשנה.

נקווה שיהיה כיף ו.. העיקר לא ללמוד .

" אל תדאג, יש תמיד מי שמחזיק אותך ואל תפחד להוציא את מה שיש לך בפנים.. את האמת שלך! "

* יש אנשים שאני פשוט לא אשכח לעולם3>*

יום בהיר נתקפתי געגועים
לפעם, כשהכל היה פשוט...
לא שפעם זה היה פשוט
הנה אני שוב משקרת לי

החברים הולכים ונגמרים
ויכול להיות שזה באשמתי
לא שרע לי עם עצמי אבל...
יותר מדי לבד מבטל אותי

כמה עוד אני אוכל לצעוד?
אני רוצה לראות את הקצה
כמה עוד אני אוכל לצעוד?
אני רוצה מאד כבר לצאת

בתיבה שלי אין אהבה
רק לפעמים איזה מישהו שמוכר דברים
דווקא הוא נראה מהגברים
שכן נשארים עד הבוקר

כמה עוד אני אוכל לצעוד?
אני רוצה זרועות לחבק
כמה עוד אני אוכל לצעוד?
אני רוצה ללמוד לקבל

(השיר הזה כ"כ מדבר עלי.....)

והנה מסתיימת לה עוד שנה..

אבל שנה הכי משמעותית שהייתה לי!

מבחינת הכל פשוט..

אם אני אתחיל לפרט פה כל מה שעברתי השנה הזאת..אני פשוט לא אסיים.

אבל אני אנסה לסכם את השנה בקיצוריישן כזה.

אז עליתי לתיכון השנה. תמיד ראיתי בסדרות את התיכון כמשהו שמצטייר כ-"הכי הכי", שתמיד כיף וסבבה מה שנקרא.

אבל אצלי? זה ממש לא היה ככה.

אז כן, אני יכולה להגיד שהכרתי הרבה אנשים חדשים.. והמגמות שבחרתי בהתחלה היו נראות לי כבחירה ממש נכונה..

אבל, זה הסתבר כטעות כי בתאטרון המורה הייתה מבריזה, זה היה סתם חפיפניקי.. ובנוסף לכל כל המורים היו גרועים, אפילו המחנכת.

גם הילדים לא משהו.. ז"א ,כן יש ויש.. אבל.. איכשהו לא הצלחתי ממש ליצור קשרים עמוקים..

אז כן היו לי את החברות הטובות שלי אבל גם זה לאט לאט התפוגג..

כי חברה טובה שהייתה לי ,כבר לא כ"כ טובה כמו שהייתה..אם בכלל. גיליתי את הפרצוף האמיתי שלה וטוב שכך!

אני לא אפרט על זה, אבל בקיצור- אנשים משתנים ולצערי היא השתנה לרעה .. פתאום שהכירה חברים חדשים היה לה חשוב הפופלריות במקום החברות הטובות שתמיד היו שם בשבילה,אבל בחירה שלה. אני כבר לא מצפה ממנה לכלום יותר. מספיק סבלתי ממנה. מה שמגעיל אותי זה איך לא כולם רואים את האופי המגעיל שלה, כי עובדה שכבר שכל מי שהיה קרוב עלייך ברח... אבל כל אחד והבחירות שלו.

גם עוד חברה אחרת השתנתה.. וממש הושפעה לרעה.. אבל פחות אכפת לי, שתעשה מה שבראש שלה.. לא אני ולא חברות שלי מתכוונות להחזיק אותה בכח.

פשוט לא הייתי מסוגלת לעמוד בהככל ועזבתי.. הסיבה העיקרתי שעזבתי היא התיאטרון.

עזבתי מהתיכון הזה לבית ספר לאומנויות.

אף אחד לא יודע מה זה מרגיש לעזוב באמצע שנה לבית ספר חדש, אנשים חדשים, אווירה שונה - הכל הכל הכל שונה!

אני לא אשקר ואני אגיד שהיה לי ממש קשה בהתחלה.. פתאום לא ידעתי אם הבחירה הייתה כ"כ נכונה..

אבל שהרפתי, עם הזמן זה בא.. גם עכשיו אני לא מרגישה שם הכי טוב שיש..

ויש אנשים שם שאם אני נמצאת בחברתם אני מרגישה עדיין דיי רע ..

אבל יש את האנשים שהתחברתי איתם ואני שמחה שלפחות יש כאלה.. ולמרות הכל אני לא לבד.

ז"א, עדיין אין לי קשרים כ"כ עמוקים אבל .. אם הזמן אני מקווה שזה רק יילך ויישתפר..

ומה שתמיד אני אומרת לעצמי פשוט להרפות וזה יבוא מעצמו.

אאההא .. ובנוסף התמודדתי עם הלימודים האלה והבגרויות שכ"כ חששתי שהם יגיעו.......

זה לא היה קל,אבל זה אוטוטו נגמר להשנה!!

והנה, זהו תימצות של חלק מהשנה הזאת [ממש ממש בקיצור של הקיצור!]

אז בדיעבד.. אני חושבת ש"הכל לטובה" מה שנקרא. [ מקווה לפחות... ]

אז כן, עברתי משברים קשים, עליות וירידות, עליות וירידות.. שאף פעם כנראה לא ייפסקו.. כי זה חלק מהחיים שלנו ואם מישהו אומר שאצלו הכל רק טוב טוב או להפך, הוא כנראה משקר ..

ללא ספק, זו הייתה שנת הלימודים הכי מורכבת, מתוסבכת, גרועה וטובה שהייתה לי בחיים. למדתי מהשנה הזאת המון.

(ערב מונולוגים)

את החופש הזה אני מקווה לנצל כמה שאפשר..

אין לי עוד ממש תיכנונים, יכול להיות שיהיה לי עבודה, אני אדע רק בשבוע הבא ביריד העבודה P:

ממ חוץ מזה.. אני מתכוונת ללכת הרבה לים, לראות סרטים, לבלות, לצאת ולהיפגש עם חברים.

ופשוט לנוח כזה ... ולהירגע מכל השנה שעברה עליי, ותאמינו שאני צריכה הרבה מנוחה מהשנה הזאת!

איזה מתוקים,נכון? (: 33>