סיבות קטנות לחייך

כן, אתם לא טועים, הבלוג הזה היה בלוג בשם "תיעוד בלתי נשכח" לפני כמה דקות. כן נו, הבלוג הדיכאוני ההוא שכולו שחור? זה.

הבנתי שהבלוג מדרדר אותי אז החלטתי לקחת את עצמי בידיים ולעשות משהו בנושא. אז ישבתי וחשבתי, והבנתי שאם כתבתי על דברים רעים וזה דירדר אותי, זה אומר שאם אכתוב על דברים טובים זה רק ירים אותי ויחזק אותי. אז מעכשיו קוראים לבלוג "חיוך קטן" והוא יתעסק בדברים הטובים שקורים ביום-יום שלי. הבלוג יהיה בסיגנון של הבלוגים "דברים שעושים לי טוב", "5 דברים טובים" ו"סיבות לחייך" - בכל יום אני אכתוב כמה שיותר דברים טובים שהסקתי ממנו. אין מצב שיהיה יום בו אני לא אכתוב, כי גם ביום הגרוע ביותר יש משהו טוב. ינג ויאנג כזה.

בכל מקרה,

מי שלא קרא פה/קרא פה לעיתים מזדמנות - נעים מאוד, אני נטלי. אני בת חמש-עשרה מכפר-סבא.

אני מנגנת בפסנתר ושרה בצורה מקצועית והתחביבים שלי הם צילום וכתיבה.

ואני לא הולכת להחביא את זה ממכם: יש לי בעיות עם אוכל, משקל ודימוי עצמי. אבל זה בסדר, מסתדרים עם זה בסופו של דבר. אני מאובחנת בכמה "הגדרות" פסיכולוגיות אבל למי אכפת משמות?

בכללי אני שונאת הגדרות, כי איך אפשר בכלל להגדיר בן-אדם בעזרת כמה מילים?

לפעמים יהיו פה פוסטים קצת לא מובנים כי יש לי הומור חולני על הפרעות נפשיות, אז תצטכו לסלוח לי על זה.

וזהו בעצם

אם תרצו אתם כבר תכירו אותי במשך הפוסטים.

שלכם,

"חיוך קטן"

23.8.12 23:00