חלומות מתגשמים

מילה אחת, שם אחת של אדם שלוקחת אותי כל כך רחוק, מתחילת הדרך שלי כאדם שאני היום ועד לאישה שהיני.

מי אני עכשיו? מה אני מולי? מה אני מול העולם? מה אני מולך?

שמך כמו שמה, בשתי משמעויות שונות. הווייתך כהווייתו, ההוא האייקון שלי, ההוא שכל בני האדם מושווים באופן אוטומטי אליו. מזכיר לי אותו ונשימתי מועתקת כשאני אומרת את שמך. מוסיפה "אידיוט" מדי פעם, כדי לחפות על החששות שלי, על הפחדים שלי, על העבר שלי וההווה שלי. על מה שאתה מסמל עבורי.

על מה שאני מרגישה שאני איתך.

נזכרת בך והנקודה הזו בקיבה שלי מתהפכת. לא שקטה.

רואה אותך והנשמה שלי זועקת.

לא מתמסרת למגע שלך, לשפתיים הרכות האלו, לנשמה העדינה הזו שמנסה בכל כוחה להיפתח מולי ושלי מולה ובאחת נסגרים שנינו בתוך כלובי הזהב. הכי טוב לבד. חששות ופחדים, פחדים וחששות. אלכוהול וסמים.

שנינו מאותו הכפר.

מדברת אותך ונושמת אותך ומרגישה אותך, אתה מרחק 7 קילומטרים ממני ואני מלאת פחדים.

יכול להיות שנשלחה אליי שוב נשמה נדירה שכזו? מבועתת מהמחשבה ששוב אאבד את ההזדמנות הזו.

רואה אותך בין כל האנשים האלו שמסביב ואתה מסתכל אליי, מסתכל עליי, ננעץ בי ואני רוצה שכולם ייעלמו ותהיה רק אתה מולי.

עומד מולי, מאה טון תדמית ופוזה וחומות הגנה ואני אוהבת את הכל.

אני מתאהבת בך. אני מתה מבפנים מהפחד. אתה מת מהפחד ואני מרגישה את זה.

שואלת את עצמי האם אוכל להיות אמיתית מולך, למרות כל אלו? לשבת איתך, בלי אלכוהול וסמים ופשוט להישען עלייך?

לנסוע איתך להרים, ליערות, לשועלים, לזאבים, להיות עדיין אני, להיחשף מולך, להראות את עצמי כמו שאני? האם אתה תוכל אי פעם לעשות את זה איתי בעקביות ולא מדי פעם כמו עד עכשיו?

מרגיש לי כמו אהבה טהורה, מהפגישה הראשונה, התמימות והאמת בה ניגשת אליי לדבר על בעלי חיים ומשחקי מחשב ונקשרת בי וכיבדת אותי והלכת והלכתי אחרייך כדי להרגיש אותך. זה הרגיש טוב.

אהבה של הליכה בשדה יחפים, אני ואתה ומצלמה. התאורה משתנה עם היום וכך גם אני ואתה.

יום יבוא ותגלה לי, כך אמרת.

אוף..........!

יהודית רביץ/ שיר ללא שם

כי שירי הוא בת קול ברוח
מכתבי השלוח
מסילת חיי
געגועי
הד תפילותי.

כי שירי הוא עלה ברוח
הנידף, השכוח
הוא האור הרך הנפקח
בלילותי
הוא אתה ההולך אלי.

בנדודי חולפות עלי
תמונות ונשמות
ושמות שמות
אתה בא והולך אלי.

איי
עלטה סביב
הלוואי שאתה מקשיב
אולי, אולי, אולי
אתה בא והולך אלי.

בדרכי הולכים איתי
נופים וניגונים
ופנים, פנים
אתה בא והולך אלי.

יה
דומיה סביב
והיה אם אתה מקשיב
אולי, אולי, אולי
אתה בא והולך אלי
אולי, אולי, אולי
אתה בא והולך אלי.

כי שירי הוא משב הרוח
חלוני הפתוח
מעין כוחי, צחוק ובכי
קץ ייסורי
אתה בא והולך אלי.