הדמיון הוא המפתח למילים שלי. השאר צבוע בעזרת קצת מדע בדיוני.

אז,עד שיעלה לכאן הסיפור שלי ושל אחותי יעלה לכאן סיפור אחר שייקרא-היומן.

בנתיים אני אביא לכם בסוף הפרק את הפרומו שלו ועיצוב יעלה די בקרוב.

בנתיים הנה הפרק האחרון של העונה החמישית.

*פתיח העונה*

למי שלא מכיר...השיר ברקע הוא של רמת אביב גימל

"קאי,את הולכת לספר לי מה קרה שם?ניר עשה לך את זה?"שאל אלון.

"לא,סתם רבתי עם רון הגיס שלי, והוא בטעות עשה את זה, והתנצל."

שיקרתי, אני יודעת שהשקר הוא הדבר הכי רע והוא ההפך מהאמת והוא גם לא אמיתי הוא מזויף.

"קאי.." אלון אמר, הוא הביט בי, הוא היה יכול לקרוא אותי כמו ספר פתוח ,

הוא היה יכול לדעת שאני משקרת, ושנא שקרנים.

"ניר אנס אותי.." אמרתי ופרצתי בבכי, אלון לא אמר כלום,

יכולתי לדעת שהוא הולך להרביץ לו על זה,

חוץ מיזה, זה היה מגיע לו, ניר חשב שמותר לו לשחק בנו,

כאילו אנחנו הבובות על חוטים שלו, הפקרנו את עצמנו כדי להכניס לחם לפה,

יכולתי להגיע לכאן מתי שמתחשק לי, אבל לא יכולתי לתת לעצמי להיות זונה לנצח,

רציתי להיות מישהי ששווה משהו, בגיל 23 למדתי לתואר, להיות מעצבת אופנה,

אבל נשארתי כאן, במקום שממנו ברחתי, רציתי לחזור למקום שעזבתי,

להיות מעצבת אופנה שכולם ישמעו עליה, ולא לרעה.

"אני לא חוזרת לשם..לא.."התחננתי לאלון שהתעקש שאחזור איתו לשם.

"אני רק הולך לתת לו את מה שמגיע לו.."אמר והחנה את האופנוע ליד המקום,

הוא הביט בי לכמה שניות, ירדתי מהאופנוע והוא דומם אותו.

"אני באה איתך.."אמרתי לא מחכה לתשובתו, נכנסתי אחריו.

"עכשיו, תאמרי לי מי זה ניר?"שאל בעצבים והכין את אגרופיו.

"זה עם הסיגר בפה."אמרתי ולפני שהספקתי להוסיף משהו נוסף,

אלון כבר היה קרוב אליו, הוא הכה אותו כל-כך חזק שאפילו הבריונים של ניר לא יכלו לעזור.

"רינה, תתקשרי למשטרה..מהר."אמר ניר שסבל מכאב לבחורה אדמונית שישבה בקבלה,

המקום הזה נראה כמו מלון, הלובי היה לריקודים ובקבלה ישבה פקידה, רינה.

"כן אדוני.."אמרה אותה בחורה ומיהרה לחייג למשטרה, לא יודעת שאלון הבן של..

"שלום אני רוצה להזמין משטרה ל..." אמרה אותה בחורה אדמונית.

עופר, הפקח במשטרה הגיע עם כמה שוטרים, הם מיהרו להפריד בין אלון וניר.

"אלון, למה לעזאזל הכית את האיש הזה, אתה מוכן להסביר לי?" שאל עופר.

"תראה מה הוא עשה לחברה שלי, היא רצתה ללכת והוא הכה ואנס אותה." אמר אלון,

הוא הצביע עליי, עופר הביט בי, בעל המועדון ניצל הזדמנות ומיהר להיכנס לדלפק,

הוא קרע מהפקידה את חצאיתה, פשט את תחתוניה, חולצתה וחזייתה והורה לה לרדת לו,

היא פחדה ממנו, ראיתי את זה בעיניים שלה, היא מיהרה לעשות את רצונו.

"תעזוב אותה, למה לעזאזל אתה משפיל אותה?" צעק יהב, האח למחצה של אבא ואמא של אלון, וגם דודים שלו.

"תסתום שוטר, אני עושה בנשים שלי מה שבא לי!" אמר ניר והחדיר את איברו לרינה,

היא הייתה תחת אורגזמה ולא יכלה להתנגד לו, היא רק גנחה והתחננה לעוד.

"תעזוב אותה, לפני שאני אירה בך." התעצבן יהב, ניר עזב את רינה והיא מיהרה לשפשף לעצמה למטה,

זה לא שאהבה את זה, פשוט כאב לה כי זאת הייתה הפעם הראשונה שלה,

לא ידעתי למה לא קיימה יחסי מין לפני זה, אבל היא דמתה לאותה אדווה שהייתה תלויה תמונה שלה בחדר של אלון ואילן, מה קורה כאן, חשבתי לעצמי.

"עופר..תציל אותי..בבקשה.."רינה אמרה, היא כבר בכתה, שמה את לבניה וחולצתה ומיהרה לעופר,

הוא הביט בה, דמעות היו בעיניו, לרגע מבטם של יהב ועופר יתלכדו, עופר חייך אליו,

הוא פשט את מעילו ונתן לרינה, שתעטוף את עצמה.

"שב על הברכיים ותרים ידיים למעלה.." אמר עופר בכעס, ניר עשה כדבריו ועופר כבל אותו באזיקים,

אחר-כך נעמד על שתי רגליו וצחק צחוק מרושע,

"אתה יודע זבל? רינה היא השיבוט המושלם לאדווה.."הוא אמר ועופר מיהר להכניס אותו לניידת.

שיבוט? רינה היא שיבוט? חשבתי לעצמי, אין פלא שהיא דומה כשתי טיפות מים לאדווה.

"תיסע דקל, אני רוצה את החרא הזה עמוק בתוך הצינוק.."אמר עופר וטרק את הדלת.

הוא חזר למועדון והביט עליי, נאנחתי קלות ואז עיניו פסחו על אלון ועברו לרינה.

"את יודעת למה הוא עשה שיבוט מאישתי המנוחה?" פנה לרינה בשאלה.

"הוא רצה שאשתך תהיה כאן בתפקיד של רינה, אך היא העדיפה לקבל את ההצעה של אלכסיס ז"ל להיות מנהלת הפאב אותו הפכה לבית בושת..אך שמעתי שזה עומד להשתנות.."אמרה אחת הבנות.

"מה שמך?" שאל אותה,היא היססה מעט ועיקמה את שפתיה.

"שמי גלי, ואני גם שיבוט של אשתך המנוחה..ותסתכל מסביבך חוץ מקאי..כל המלצריות הן שיבוט שלה,ניר היה מאוהב באשתך, הוא היה מאוכזב שבגלל לבן לא יוכל לראות את היופי שלה..ופתח פאב משל עצמו, כאשר כולנו כמעט שיבוט של אדווה."אמרה אותה גלי ועופר סימן לה להתקרב אליו,

היא עשתה כדבריו, הוא ליטף את פניה ודמעות הציפו אותו, הוא נזכר באותו רגע בו רצח אותה במו ידיו,

אותו רגע בו ירה לאדווה כדור בבטן מבלי להתכוון,אותו רגע בו עיניה הירוקות הביטו בו בפעם האחרונה.

"יהב, אני הולך..אני חושב שאני עומד להשתגע, תטפל פה בהכל.."אמר עופר, הוא החזיק את מצחו ומיהר לברוח, שראה את אדווה בכל מקום רגשות האשם רדפו אותו, מה עם פרח?

"את יודעת מה נימאס לי?נימאס לי מהשם פרח,רק חסר לי גבעול ושישתלו אותי באדמה, מה חשבת לעצמך שקראת לי ככה?"אמרה פרח בלעג לאימא לילך וחטפה סטירה מצלצלת מאימא הזקנה.

"אל תדברי אליי ככה, שמעת אותי?אני ואביך עליו השלום בחרנו בקפידה את שמך" אמרה לילך.

"לא אימא,את רצית שם כמו שלך..אז אני מספיק גדולה בשביל להחליף את שמי, אז מהיום אני ליטל,

אני גם אשנה זאת במשרד הפנים, אבל בשביל כבודך זה יהיה ליטל פרח כץ" אמרה פרח והלכה.

היא נכנסה למשרד הפנים ושינתה את שמה כפי שאמרה לאימא, שם פרטי, שם אמצעי ושם משפחה.

היא יצאה ממשרד הפנים,פתחה את המטריה והלכה לחכות לאוטובוס בגשם.

"מחכה לטרמפ?"עצר רכב משטרתי ליד אותה בחורה בלונדינית שלבשה מעיל ארוך,

מגפיים ארוכים ומטריה אדומה מכסה את ראשה.

"כן.היי עופר,באת כמו משמיים.."אמרה ומיהרה לסגור את המטריה,

היא נכנסה למכונית והוא בירך אותה בנשיקה סוערת.

-

"יהב,תשמע..פיטרו אותי מהעבודה היום.."שמעתי את זוהר אומר לאחיו.

"אז יופי, עבדת שם מספיק זמן..תקנה את הפאב של ניר.." אמר לו יהב.

"כן..עם הכסף מהפיצויים.."אמר זוהר וקרץ אליו, הוא הביט על המלצריות.

"כל אלה שיבוט מהביצית של אדווה.."אמרתי לזוהר ואז הוא הביט בי,

בוחן אותי מכף רגל ועד ראש,בטח ראה את מה שקרה לי,אלון מיהר לספר לו.

"טוב, לכי תשטפי את עצמך,ואת..רינה..תצטרפי אליה ותלבשו בגדים חדשים."אמר זוהר.

רינה מיהרה ללכת יחד איתי למקלחות שהיו לנו במועדון.

"תגידי רינה..בת כמה את?"שאלתי בזמן שפשטנו מעלינו את הבגדים המלוכלכים.

"אני בת 25, אני חושבת..אני שיבוט של ההיא.."אמרה ועיקמה את פרצופה.

"את לא יכולה להיות עם עופר..הוא כבר גדול.."אמרתי לה והיא הנהנה.

"אני יודעת..חשבתי להיות עם השוטר ההוא.."אמרה ופתחה את המים.

"הוא כמעט בגילך.."אמרתי לה ומיהרתי לקרוץ לה, בזמן שאני פותחת את המים.

"איזה מים קרים.." אמרה רינה והתחילה לרעוד מרוב שהמים היו קפואים.

"שלי דווקא חמים.."אמרתי בגאווה ואז היא באה, אני יצאתי והיא נכנסה.

הבטתי על גופה בזמן שהתנגבתי, היה לה גוף יפה יחסית.

היא סיימה להתקלח,התחילה להתנגב בעצמה והביאה לי ולה בגדים נקיים.

"תמיד יש לנו פה בגדים למקרה חירום.."אמרה ושלחה לי חיוך וקריצה.

חייכתי אליה בחזרה וחזרנו לשאר,אלון לקח אותי משם למרינה בהרצלייה,

הוא עלה על אחת היאכטות , הושיט לי יד ומיהרתי לעלות יחד איתו,

שם ישבנו בשולחן לשניים,ניגש אלינו מלצר שלבש לבן והביא לנו שמפניה,

הרמנו לחיים, אלון הוציא מכיסו שק קטן ושפך את תוכנו על ידו,

היו שם עלי כותרת בצבע אדום.

"תנשפי.."הוא אמר,נשפתי ואז ראיתי טבעת יהלום.

"האם תינשאי לי?"הוא שאל ומיהרתי להנהן,

הוא הניח את הטבעת על אצבעי ונסחפנו לנשיקה סוערת.

זוהר החל לנהל את הפאב והפך אותו למלון,

אישתו ניהלה יחד איתו את הפאב ואני התחלתי להיות מעצבת אופנה,

את החדר שהיה פנוי, זה שפעם שהו בו ויטה ז"ל ואוקסנה הפכתי לסטודיו.

אחרי שהעפתי ממנו את הארונות שהיו בו ואת המיטה הוא בהחלט הפך לסטודיו,

עשיתי בו מלא שיפוצים ועכשיו הוא נראה כמו סטודיו אמיתי.

החלום שלי התגשם,אלון ואני מתחתנים בקיץ הקרוב.

-סוף-

פרומו לסיפור הבא:

●●●●●●●●●●●●●●●●

XOX