בס"ד
היי, לפניכם הפרק השני..קצת לפני שבת..סופ"ש נעים וקריאה מהנה..
פרק שני:
ככל שהזמן עבר רמון התחיל לעבוד כגנן במנזר,
הוא רצה להיות קרוב לנזירות ואולי,חשב בליבו,
אחת מהן תיכנס לליבו והוא יוציא אותה מהמנזר,
הוא האמין שזה היעוד העיקרי שלו בחיים,
ללכוד נזירה בחיקתו ולגרום לה לעשות משהו
שיוציא אותה מהמנזר,והוא לא ידע עד כמה הוא צודק.
אנה התיישבה על אחד הספסלים בגינה וקראה בספר,
"על מה את קוראת?"שאל רמון והתיישב לידה,
שערו שחור קצת מאפיר ועיניו שחורות.
"ספר שהכומר הביא לי לקרוא.."אמרה והמשיכה לקרוא.
"רוצה לראות את השיחים שלי?"שאל והיא הנהנה.
"בואי.."אמר והיא הלכה איתו לראות את השיחים,
בינתיים שאר הנזירות החלו לדבר על זה שאנה ורמון פיתחו רומן.
אבל היה מדובר רק בשמועות ולא קרה ביניהם כלום.
"אנשים מתחילים לדבר עלינו רמון.."אמרה אנה.
"היית רוצה שהשמועות יהפכו לאמת?"שאל רמון וליטף את פניה.
"לא,תן לי ללכת.."אמרה והעיפה ממנה את ידו.
"את לא הולכת לשום מקום.."אמר רמון ותפס את ידיה,
הוא הפיל אותה לקרקע הרים מעלה את שמלתה,הוריד את תחתוניה
והחל להחדיר לתוכה את אצבעותיו,בהתחלה היא ניסתה להתנגד,
אבל התחושה של זה עשתה לה טוב והיא רק נתנה לו להמשיך.
