הדמיון הוא המפתח למילים שלי. השאר צבוע בעזרת קצת מדע בדיוני.

בס"ד

פרק חמש-עשרה:

היום בו לוסי הייתה אמורה להשתחרר,
"לוסי פרננדס יש לך מבקר בפעם האחרונה!"אמר לה הסוער שפתח לה את דלת הסורגים.
"זאת בטח אנה,היא באה להביא לי בגדים.." אמרה לוסי וקרצה למיסי לפני שהלכה.
"היי לך אחותי היפה!"אמרה לוסי וחייכה אליה בחינניות.
"היי לך לוסי, הנה הבגדים שאמרת לי להביא.."אמרה,יושבת מולה בחצר הגדולה.
"תודה,הבאת לי גם את המפתחות לדירה?"שאלה לוסי,אנה נופפה בהם בידה.
"נעלתי את הדירה שלך בזמן שלא היית כאן..ואירחתי שם אורח ממש חמוד שהיה חסר לו בית..תיראי.."אמרה אנה,היא הראתה ללוסי תמונה של חתול.
"לא קראתי לו בשם..השארתי את זה לך..אז יאללה תתארגני אני אחכה לך באוטו ואסיע אותך לדירה.."אמרה אנה, לוסי חזרה לתאה עם הבגדים שלא לבשה מאז חזרה לתא.
"הלכתי להתקלח ואז אתלבש ואלך..אחותי מחכה לי באוטו.."אמרה לוסי שראתה את מיסי.
"אני יכולה לבוא להתקלח איתך?"שאלה מיסי ולוסי הנהנה,
הן התקלחו ביחד,חפפו אחת לשנייה,סיבנו אחת את השנייה והתנשקו.
"טוב תביאי לי את המגבת.."אמרה לוסי,

מיסי עטפה את עצמה והביאה ללוסי את המגבת.
הן הלכו לתא שם לוסי לבשה את הבגדים הרגילים ומיסי את המדים הכתומים.
"ביי,אם תצאי מכאן על התנהגות טובה..זאת הכתובת שלי.."אמרה לוסי

 ושמה בתוך כיס חולצתה של מיסי את הכתובת של הדירה שלה.
"או.קיי,אם אגיע לשם..זה יהיה בתור גבר..מבטיחה.."אמרה מיסי והדמעות לא איחרו לבוא, לוסי הלכה והיא נותרה לבדה,

היא התיישבה על המיטה והתחילה לבכות.

"היי,למה את בוכה מה קרה?"שאלה הסוערת שעברה שם ושמעה אותה.
"לוסי הלכה היום..ואני תקועה כאן.."אמרה מיסי בדמעות,כולם ידעו על החיבור.
"תקשיבי,אני מוכנה לדבר שתשוחררי על התנהגות טובה בתנאי אחד.."אמרה הסוערת.
"מה התנאי שלך?אעשה הכל.."אמרה מיסי והביטה עליה בעיניה הכחולות כמו האוקיינוס האינסופי ששבה את ליבו של כל מי שהביט בהן בייחוד כשהשמש הייתה פוגעת בהן,כי הן קיבלו גוון
קסום ומיוחד.
"אני רוצה שתרדי לי ואז שנעשה סקס.."אמרה הסוערת,מיסי מיהרה לרדת לסוערת היה לה מן איבר מין קטן,

מיסי לא שאלה שאלות..היא ידעה שהיא קוקסינל,

היא קיימה איתה גם יחסי
מין,הסוערת גמרה לבסוף בתוך איברה של מיסי

והבטיחה למיסי שתצא על התנהגות טובה.
"תודה.."אמרה מיסי וקיוותה שבאמת ייצא לה משהו מימה שעשתה,
לא עברה דקה עדיין וכבר הסוערת חזרה לתאה של מיסי.
"המנהלת רוצה לראות אותך.."אמרה הסוערת,מיסי הלכה למשרדה,
המנהלת הביטה על מיסי,היא העבירה יד על פניה.
"שמעתי שאת רוצה ללכת בעקבות האהבה.."אמרה המנהלת ומיסי הנהנה.
"אני לא עושה את זה בדרך כלל..אבל..קחי..יש לך שיחה אחת.."אמרה המנהלת והשאירה אותה לבדה, היא התקשרה ללוקאס וביקשה ממנו לבוא.
"את יוצאת מכאן היום..יש מי שייקח אותך?"שאלה והיא הנהנה.
לוקאס הגיע ושלח לה חיוך,הוא אהב את אחותו יותר מכל דבר בעולם.

"לוקי,אני צריכה ממך עזרה..אני רוצה שתהפוך אותי לגבר."אמרה מיסי.
"אני אשמח להפוך אותך לגבר.."אמר,היא עדיין לבשה את המדים הכתומים,
לא כי אהבה אלא כי לא באה עם בגדים צנועים ביום בו הגיעה וגם כי הכתובת לדירה של לוסי הייתה בכיס החולצה הכתומה,לשם הייתה צריכה להגיע אחרי שלוקאס יהפוך אותה לגבר,היא רצתה להיות גבר..

ללכת לדירה של לוסי ולהציע לה נישואין, אולי לא
הייתה לצידה ארבע שנים,אבל עצם העובדה שנכנסה לליבה הייתה הכל בשבילה, אך לוסי לא חשבה על זה,היא רצתה לגור עם גבר לפני חתונה ולהכיר אותו..אחרי הכל רק חודשיים הכירה את מיסי,ובשבילה זה היה מעט,היא הייתה זקוקה לעוד זמן, אך לפעמים יש דברים שקורים קצת אחרת,

השאלה איך מתכננים אותם.
"תשמור על החולצה הכתומה,הכתובת שלה שם.."אמרה מיסי והתפשטה,
היא נכנסה למכונה ולוקאס לחץ על כפתור כלשהו,המכונה עשתה רעש ואז הדלת נפתחה, בפתח עמד בחור שרירי עם גוף מחוטב 

 שפשוט אי אפשר היה לעמוד בפניו.
"היי,אם לוסי תוותר עכשיו היא עושה טעות.."התקרבה מריטה,

אישתו של לוקאס.
"מרי...הבחור שלנו בתול..אסור שהוא יגיע ככה ללוסי.."אמר לוקאס וקרץ לאישתו.
"אתה מסכים שריטה תשכב איתו?"שאלה והתכוונה לבת שלהם בת הארבע עשרה.
"כן,תביאי אותה..אני אכין שיקוי שלא תתנגד."אמר ועבד על שיקוי לתוכו הכניס את הנוזל שלו,שעשה מעט ביד ושריטה באה היא צעקה שהיא לא רוצה,אימה הפשיטה אותה בכוח ואז ריטה הביטה
על מיסי בעיניה הכחולות,גבותיה עלו והיא ליקקה את שפתיה.
"שלום לך.."היא אמרה,אביה הביא לה את השיקוי,היא שתתה והחלה לרדת למיסי, אחר-כך נשכבה על מיטה שהייתה שם ומיסי הכניס לתוכה,

הדם שלה יצא מעט.
"אני מצטער אני.."מלמל מיסי,הוא גלגל את עיניו והביט על הילדה ששכבה שם.
"זה כואב לי..אבל תמשיך..בבקשה.."התחננה הילדה,הוא המשיך עוד קצת ואז יצא אחרי שגמר בתוכה, היא הביטה בו בחיוך ושפשפה את המקום,

אימה מיהרה לנקות אותה.

מיסי מיהר ללבוש את הבגדים שלוקאס הביא לו,

איננו שוכח לקחת מכיס החולצה הכתומה את הכתובת של
לוסי, אותה כתובת לדירה שלה,אל הדירה של לוסי אהובתו.
הוא הלך למספרה וביקש שיגזרו את שיערו הארוך,הספר עשה כדבריו.

בס"ד

פרק
ארבע-עשרה:

"לוסי פרננדס יש לך מבקר!"אמר לה הסוער שפתח לה את דלת הסורגים.

"או.קיי..אני באה.."אמרה אנה והלכה לראות מי מבקר אותה,זה היה פביאן.

"אהובתי..אני מצטער שהיית צריכה להחליף את לו.."אמר פביאן והתיישב מולה.

"זה בסדר פבי...אני יעשה ארבע שנים כאן כדי שתוכל לעשות עם לו שני ילדים ולא רק אחד..בינתיים היא בהריון ראשון..שהילדה תהיה בת שנה תכניס אותה שוב להריון..ואז היא תלד לנו עוד ילד..שאותו ילד יהיה

בן שנה תדאג שלו תבוא לכאן ותחליף איתי שוב.." אמרה אנה וחיוך שטני התנוסס על פניה שנראו כפני מלאך.

"הרעיון שלך מוצא חן בעיניי..אני גם אדאג שהילדים ידעו שאת האימא האמיתית שלהם.."אמר פביאן,אנה הנהנה.

"אל תעלבי שאני לא בא לבקר אותך..אני פשוט לא רוצה שאימא שלי תחשוד."אמר והיא הנהנה,הוא חיבק אותה, לחש לה שהוא אוהב אותה והלך.

עברו תשעה חודשים,

לוסי ילדה בת ופביאן מיהר לקחת אותה ממנה ולקרוא לה 'מליסה',

כפי שהבטיח לאנה,לוסי ישנה כל העת בחדר האורחים והניקה את מליסה

שהייתה צריכה,מליסה גדלה ושהייתה בת שנה לוסי שוב נכנסה להריון,

אחרי תשעה חודשים ילדה עוד בת,לה פביאן קרא אליסה.

בזמן שהותה של אנה בכלא היא מצאה את עצמה מתגעגעת לפביאן,

היא ספרה את הזמן,חיכתה לרגע ההחלפה.

בינתיים עבר עוד חודש ועוד אחד,מליסה הייתה בת חמש שנים ואליסה בת ארבע שנים , פביאן הזכיר ללוסי שהיא צריכה ללכת לכלא..להחליף את אנה,

לוסי התלבשה והלכה לכלא,רצתה להחליף את אחותה.

"לוסי פרננדס יש לך מבקר!"אמר לה הסוער שפתח לה את דלת הסורגים.

"או.קיי..אני באה.."אמרה אנה והלכה לראות מי מבקר אותה,זאת הייתה לוסי.

"בואי,נלך לשירותים.."אמרה לוסי ואנה הנהנה,הן הלכו לשירותים ושוב החליפו בבגדים,אנה לבשה את הלבנים,השמלה ונעלי העקב שלה, ולוסי לבשה את  הלבנים והמדים הכתומים שלה,הן יצאו מהשירותים.

"תודה על הכל..אחות!"אמרה אנה וחיבקה את לוסי,

הן יצאו מהשירותים ולוסי חזרה לתא שלה,לעוד חודש אחד ואז היא חופשייה.

"חזרתי.."אמרה לוסי ברגע שנכנסה לתא אחרי ארבע שנים שלא הייתה בו.

"כן,אני יודעת...הלכת לראות את המבקר שלך.."אמרה מיסי בלי להביט עליה כלל.

"לא,אני מתכוונת..שחזרתי.."אמרה לוסי והתחילה לנשק את מיסי.

"לו..לוס שלי..חזרת.."אמרה מיסי וחיבקה את לוסי.

"כן,התגעגעתי אלייך..אני כאן חודש אז את הלילות הבאים את הולכת להעביר ללא החולצה הלבנה הזאת והחזייה שלך.."אמרה לוסי והפשיטה את מיסי מהן.

"מקובל עליי.."אמרה מיסי,היא שמה תחתון דילדו עם רטט והכניסה ללוסי,

הרטט גרם ללוסי לגמור מהר מהרגיל,אחר-כך הן התחלפו.

"את יודעת?אם היית יכולה להיות גבר..זה היה מושלם.."מלמלה לוסי.

"אני יכולה,אם יוציאו אותי מכאן על התנהגות טובה אני אלך לאחי.."אמרה מיסי וסיפרה ללוסי על לוקאס אחיה, הוא היה יכול להמציא כל מכונה עלי אדמות.

"תקשיבי,לוקי התאהב בחבר הכי טוב שלו..הוא לא רצה שהחבר הזה ימצא בחורה והתחתן איתה..כל בחורה שחבר שלו יצא איתה אחי חיבל להם בקשר..יום אחד החבר הזה התעצבן עליו..לוקי דחףאותו לאחת המכונות ולחץ שם על כמה כפתורים..החבר יצא משם כאישה ומאז  הם נשואים ויש להם ילדה בת ארבע עשרה.."אמרה מיסי וחייכה חצי חיוך.

"נשמע לי הזוי ביותר..אבל שיהיה..לילה טוב מיס.."אמרה לוסי וסגרה את עיניה.

"את עוד תיראי..לילה טוב לוס.."אמרה מיסי וסגרה גם היא את עיניה.

 בס"ד

פרק שלוש-עשרה:

שבוע לאחר מכן,

"לוסי פרננדס יש לך מבקר!"אמר לה הסוער שפתח לה את דלת הסורגים.

"או.קיי..אני באה.."אמרה אנה והלכה לראות מי מבקר אותה,זו הייתה לוסי.

"היי,מה את רוצה להגיד לי אחותי היפה?"שאלה אנה בחיוך מפה לאוזן.

"אני בהריון ודיברתי עם פביאן, הגענו להחלטה שאת תהיי כאן תשעה חודשים ועוד חצי שנה כדי שאוכל להניק את התינוק..ואז שהוא יוכל לשתות מבקבוק נתחלף שוב.."אמרה לוסי.

"היית מתה לוס..אני מרצה כאן עשרה חודשים,תשעת החודשים של הלידה וחודש אחרי,

מתי שאני אצטרך שתניקי לי את הילד אני אביא לך אותו לכאן ותניקי אותו.."אמרה אנה.

"פביאן לא רוצה שאני אניק אותו בכלא..מה את רוצה שהוא יחשוב שיגדל?"אמרה לוסי.

"מה את בעצם מציעה כאן?"שאלה אנה והוציאה סיגריה,מדליקה אותה עם המצית.

"אני רוצה שתהיי כאן במקומי..כמה זמן שאפשר..וכמה שיידרש..בבקשה.."התחננה לוסי.

"את יודעת מה?אני ארצה פה 4 שנים..את החודש האחרון את חוזרת לעשות..קבענו?"שאלה אנה ושאפה מהסיגריה,

היא הורידה חלק מהבדל שהתחיל להסתיים.

"או.קיי,קבענו.."אמרה לוסי ונפרדה ממנה לשלום.

לוסי חזרה לביתה החדש,היא שמחה שהיא בהריון מפביאן,

היא לא רצתה רק ילד אחד ממנו..היא רצתה עוד ילדים..

היא תכננה להיכנס ממנו להריון בפעם השנייה כל עוד אנה מרצה את העונש שלה במקומה,

היא רצתה לנצל את זה לטובתה.

אחרי הכל המנצח לוקח את הכל, המפסיד עומד קטן לצד הניצחון וזה הגורל שלה,

לוסי הייתה אחת שיודעת לשחק טוב עם הקלפים שלה,היא שלטה טוב על החיים שלה,

וידעה לתמרן את כולם לפי החלילים שלה והרצונות שלה.

"לוסי פרננדס ומיסי לורנדס יש לכן חצי יום לצאת לחופשי בגלל התנהגות טובה.."אמרה הסוערת

 שהחליפה את הסוער פתחה להן את השער ואמרה להן.

"אני יכולה לפני להוציא שיחה לאחותי?"שאלה אנה והסוערת הנהנה.

אנה דיברה עם לוסי וקבעה איתה שגם היא תבוא איתן ליום חופש.

"תקשיבי,את הולכת לקעקע את עצמך אנה ולהיות יותר קולית.."אמרה מיסי.

"בתנאי אחד שאת עושה עגילים באוזניים ובשפה.."אמרה אנה ומיסי הנהנה.

"או.קיי,אז אני אעשה קעקועים איפה שתגידי.."אמרה אנה וקרצה למיסי.

"מימה נתחיל?"שאלה מיסי ושלחה חצי חיוך לאנה.

"בואי נתחיל מהעגילים.."אמרה אנה והובילה את מיסי לחנות שעושים בה פירסינג וכו'.

"או.קיי,אבל אחרי זה הולכים לעשות קעקועים.."אמרה מיסי ואנה הנהנה,לוסי הגיעה אליהן.

"לו..אני ומיסי הולכות לעשות פירסינג..כאילו היא עושה ואז שתינו הולכות לעשות קעקועים, את חייבת לעשות גם..

שמתי שנתחלף..שלא יהיה הבדל..או.קיי?"אמרה אנה ולוסי הנהנה,יודעת שאנה צודקת..

"טוב,איפה לעשות?"שאל המוכר והביט על מיסי.

"תעשה לה בכל אוזן שני חורים ותשים לה שני עגילים שחורים,עגיל אחד בשפה ועגיל בפטמה

השנייה שעליה היא לא עשתה עגיל.."אמרה אנה,המוכר עשה כדבריה.

"תורידי את החולצה והחזייה.."אמר לה שרצה לעשות לה גם בפטמה והיא פשטה אותם,

נותנת לו לעשות שם את העגיל,שסיים היא החזירה את חולצתה.

"תקשיב,יש בעיה יוסטון..אני בלי אשראי..יש מצב שנשכב במקום מזומן?"שאלה מיסי והוא הסכים,

הם התחילו להתנשק,היא ירדה לו,הוא נכנס לה בשני החורים ולבסוף גמר לה על החזה,

היא הגיעה ממקום של זנות..ולא פחדה להסתכן.

שסיימו בחנות של הפירסינג וכו' הלכו לחנות הקעקועים,

שם לוסי שילמה באשראי של אנה על הכל,אחרי הכל היה מותר לה,

לוסי ואנה עשו קעקוע זהה של פרח עם קווים מסולסלים מעל הישבן ומיסי

חידשה את הקעקוע של הכוכבים שלה וביקשה מהמקעקע להמשיך אותם עד ישבנה .

"טוב,הגיע הזמן לחזור.."אמרה אנה ומיסי הנהנה,לוסי החזירה אותן.

"לו..תוכלי להגיד לפבי שאני מבקשת שיבוא לכאן?"שאלה אנה ולוסי הנהנה.

"היי,איפה היית?"שאל פביאן ברגע שלוסי נכנסה הביתה.

"עשינו קעקוע זהה של פרח עם קווים מסולסלים מעל הישבן".אמרה לוסי ומיהרה להראות לו,

הוא חייך לעצמו,ומחשבותיו עברו לאנה.

"יצא ממש יפה ואפילו סקסי..אבל את לא צריכה להעמיד פנים.."אמר פביאן.

"מה זאת אומרת?"שאלה לוסי והביטה בו בתימהון.

"בגב של אנה יש נקודות חן קטנות לך יש כמה ואחת ענקית.."אמר פביאן.

"או.קיי,ואתה לא כועס שאני ואנה עשינו קעקועים?"שאלה לוסי,הוא פשט את חולצתו.

"תיראי,יש לי בגב קעקוע של טיגריס.."אמר וסובב אליה את גבו.

"אנה יודעת שיש לך את הטיגריס הזה?"שאלה לוסי.

"ברגע שאנה התחילה לראות זה היה הדבר הראשון שהיא ראתה.."אמר פביאן.

"אתה רוצה להגיד לי שהיא ראתה את הגב שלך ברגע שהראיה חזרה אליה?"שאלה לוסי ופביאן הנהן,

הוא לא הבין למה חשב שהתאהב בלוסי פעם..אנה הייתה אהבתו.

"שיהיה,אנה ביקשה לראות אותך..לך אליה.."אמרה לוסי,הוא שם את חולצתו ומיהר ללכת אל אנה,

לוסי סגרה אחריו את הדלת ודמעות הציפו אותה.

היא הייתה בסך הכל משחק תקופתי,איך שיעברו ארבע שנים היא חייבת לחזור.