ד. לעולם שבחוץ

כמנהגי, כאשר מתאפשר, אני מציין תאריכים עבריים. וכהרגלי מדי שנה, כיוון שהתאריך העברי חל במהלך "תשעת הימים", אני מקדים את הציון הזה ללפני י"ז בתמוז, ואולי זה דווקא מתאים דווקא עכשיו, למרות שאני לא זוכר תאריך מדוייק, כי לתאריך שאני גם אותו לא זוכר במדוייק, קדמו שבוע או שבועיים לפחות שגם הם משמעותיים כשחושבים על זה.

אני מדבר על זה שלפני 18 שנים, נחשפתי לראשונה לעולם הבלוגים ולאתר הנפלא הזה שנקרא "ישראבלוג". באותו זמן העיתונות המודפסת עוד הייתה  משמעותית והייתי קורא של עיתון "מעריב" שביום מסויים בשבוע היה בו מוסף שעסק בנושאי טכנולוגיה ואינטרנט. 

באותו מוסף שאהבתי במיוחד לעיין בו, היה טור שעסק מדי שבוע בבלוגים שונים, רובם מישראבלוג שאז הייתה הפלטפורמה הישראלית הפופולרית ביותר. 

אני כבר לא זוכר מה היה הבלוג הראשון שעיינתי בו. אני רק זוכר שדי מהר למדתי להכיר כמה מאושיות האתר באותה תקופה, אחרי חלקם המשכתי לעקוב, וחלקם לא דיברו אלי בשלב זה בחיי לפחות.

אחרי כשבועיים, העזתי ללחוץ על "בלוג חדש" ולפתוח בלוג חדש משל עצמי. בהתחלה כתבתי הרבה ואפילו הרבה מאד, אחרי זמן מה פתחת גם בלוגים נוספים, ובסופו של דבר, לאחר כחצי שנה, עזבתי בפעם הראשונה, רק כדי לחזור מהר מאד שוב. גם בשנים שלאחר מכן היו הרבה קטעים של הפסקות כתיבה, ארוכות או קצרות, אבל בסופו של דבר, הבלוג הזה, במספרו הזה קיים כבר 18 שנים.

כשפתחתי את הבלוג, י. עוד היה רווק, וכמובן שגם אני, היום י. נשוי עם שלושה ילדים, הגדול מביניהם בן 14, ואני הספקתי לסיים לימודים באוניברסיטה, לשרת בצבא, לעבור כמה מקומות עבודה, קשר זוגי ראשון ועמוס בעיות, עוד מספר לא ידוע של דייטים ראשונים, עד שבסופו של דבר לפני 3 שנים כמסופר הכרתי את ט. שהיום היא אשתי ואם שתי בנותי. 

וברוח דברים שנכתבו בהרבה אתרי אינטרנט בשבוע שעבר, דווקא כשהבלוג הזה נפתח ראש הממשלה לא היה בנימין נתניהו, אלא דווקא אריאל שרון ז"ל. במהלך חיי הבלוג, אריאל שרון הספיק להיות ראש ממשלה, לבצע את תכנית ההתנתקות מרצועת עזה, שחלק מהבלוג עסק בה, גם בחוויות האישיות של הכותב מהתקופה וגם קצת במאבק נגד התכנית במגבלות הבעת הדעה המותרת למי שהיה אז חייל. הבלוג הזה ליווה גם את ההתמוטטות של אריאל שרון, את הבחירות בהן נבחר לראשות הממשלה אהוד אולמרט, את כל תקופת הכהונה שלו, כולל תקופת מלחמת לבנון השניה, ואת חזרתו לשלטון של בנימין נתניהו, עד לשבוע שעבר שבו עזב (יש שיאמרו זמנית) את כסא ראש הממשלה. 

קשה לסכם בקצרה את כל האירועים שעברתי יחד עם הבלוג הזה, אישיים ולאומיים כאחד, רק אקווה שאמשיך בכך יחד עם הבלוג הזה באתר הזה, עוד שנים רבות.