ד. לעולם שבחוץ

כתבתי על החוויה שלנו בירושלים, ועל הבעיות הבריאותיות של אבא שלי. בעת כתיבת שורות אלו, הוא נמצא במיון בבית החולים, לאחר שאתמול רופא המשפחה שלו ששמע את הסיפור המליץ ללכת לבית חולים כי הוא חשש שהוא עבר שבץ מוחי קל. אתמול יצאתי מהעבודה מוקדם מסיבות אחרות (היה לי טיפול שיניים), וכשקיבלתי את ההודעה, לאחר סיום טיפול השיניים, מיד רצתי במקום סידורים אחרים להסיע אותו לבית החולים. 

ברוך ה' הוא עבר בדיקת C.T ללא תוצאות חריגות, אבל רוצים לעשות לו בדיקות נוספות ובינתיים הוא שם. 

אבל לא זה הנושא העיקרי שרציתי לעסוק בו. רציתי לעסוק בנושא אחר לגמרי.

כבר כתבתי כאן לא פעם, שלדעתי הכניסה של הכסף הגדול לתחום, הרסה את עולם הספורט, ובמיוחד את עולם הכדורגל. במשחקים האולימפיים, היו ספורטאים רבים, כולל זוכי מדליות, בתחומים רבים, שלמעשה עברו לייצג מדינות אחרות מאלו שגדלו בהן בשל תמריץ כספי. אבל השיא הוא כאמור בעולם הכדורגל. 

עוד הבדל בין מה שהיה פעם לבין היום בעולם הכדורגל, הוא שפעם שחקנים נחשבו לסמלים. כמעט לא עברו בין מועדונים במהלך השנים, ועשו קריירה במועדון בו גדלו. מעטים עזבו את המועדון בו התחילו את הקריירה, ונחשבו לסמלים בו, למועדון אחר. לא שלא היו מקרים כאלו, ולא חסרות דוגמאות, אם נזכיר בישראל של שנות ה-80 את אורי מלמיליאן, הסמל הכי גדול של בית"ר ירושלים שעבר למכבי ת"א או אהוד בן טובים שעבר מקבוצת בני יהודה לבית"ר ירושלים, אם נזכיר רק שתי דוגמאות. 

גם בגלל זה, אני קצת מאוכזב ממי שנחשב ללא ספק לאחד משחקני הכדורגל הגדולים ביותר בזמננו (אני לא רוצה להיכנס כאן לויכוח אם הוא הטוב ביותר או לא) שבחר בנסיבות לא לגמרי ברורות, לעזוב את המועדון שבו גדל, שהשקיע בו גם בטיפולים רפואיים שהיה זקוק להם בתור נער, ובעצם הביא אותו לאירופה כדי שיוכל לקבל את הטיפולים הללו בסביבה הטובה והתומכת ביותר. טוב, זה לא מדוייק. לכאורה לפחות הסיבה לעזיבה היא החוקים הפיננסיים של הליגה הספרדית בכדורגל. ונכון שאף אחד לא יתנדב לשחק בחינם. זה גם לא הגיוני לשעבד תקציב של קבוצה שלמה לשחקן אחד, גדול ככל שיהיה. הכל נכון. גם הקורונה פגעה כלכלית בכל העולם ובמיוחד בעולם הספורט שנבנה על צופים לא פחות מאשר על רוכשי מוצרים נלווים (שאגב, מוצרים נלווים עם שמו ו/או תמונתו של השחקן היו ללא ספק אחד ממקורות ההכנסה הטובים של הקבוצה), אבל יש כאן תחושה לא כל כך טובה. אגב, הליגה הספרדית, שהקפידה כל כך על הכללים שנקבעו בה, ואי אפשר לאמר שלא בצדק, תהיה ככל הנראה המפסידה הגדולה מהמהלך. בלי שני השחקנים שנחשבים לטובים בעולם, שעברו לליגות אחרות, סביר להניח שהליגה הזאת תאבד מכח המשיכה שלה בעולם, ובמיוחד שתי הקבוצות המובילות בה יאבדו הרבה קהל זר שנמשך למשחקיהן (כולל קהל ישראלי רב). ואולי בכלל הגיע הזמן, מלבד כללי "פייר פליי" פיננסיים שהם חסרי ערך ובכל מקרה לא מוחלים באופן שווה ככל הנראה בכל מקום, להחיל גם על הליגות באירופה כללים ברורים, כמו אלו שנהוגים בארצות הברית, של תקציבי מקסימום ותקרות שכר, כדי למנוע תופעות כאלו שבהם קבוצות עשירות במיוחד מתחלקות ביניהן בשחקנים הטובים ביותר, בלי אפשרות מעשית לקבוצות פחות עשירות להפתיע.