ד. לעולם שבחוץ

ופתאום, דווקא בפוסט בפייסבוק, קראתי שהיום ישראבלוג בן 20. אני כאן אמנם "רק" 18 שנה וקצת, אבל כנראה שאני מהאחרונים שעוד נותרו שחוו את האתר בשיאו ועדיין פעילים כאן. יש עוד אחד כזה שאני יודע עליו, ותיק ממני בכמה חודשים כאן, אבל נראה שכל השאר נעלמו למקומות אחרים. האתר הזה החל ונוהל בשנים הראשונות כיוזמה פרטית של אדם אחד, שלאחר מכן מכר את האתר לאתר גדול וידוע, ולמען האמת, עם כל ההשקעה שהייתה בו תקופה מסויימת שם, נראה שאז הייתה תחילת הסוף. בינתיים גם האתר ההוא שרכש את ישראבלוג נעלם לתוך משהו גדול יותר, וישראבלוג חי תחת איומי סגירה, עד לפעולה אמיצה של שני אנשים שאני לא מכיר אישית, אבל כל מי שעדיין כותב וקורא כאן חייב להם תודה גדולה, שלקחו על עצמם להקים ולהפעיל מחדש את האתר.

כמי שזוכר את האתר בימי השיא שלו, קצת קשה לי לראות מה נהיה ממנו היום. מצד שני,  אני ממשיך לכתוב כאן, בוודאי גם לקרוא, וכמו שכתבתי פעם בעבר, האתר הזה בשבילי הוא כמו הבית של ההורים. זה היה הבית שלי שנים רבות, שם התבגרתי ושם עברתי מספר שלבי חיים חשובים, עד שהגיע היום לעזוב אותו ומאז אני מגיע לביקורים תכופים, גם אם הבית העיקרי שלי כבר לא שם. רק שבמובן האינטרנטי והבלוגרי לא באמת יש לי בית אחר. מה שיש, נדמה יותר כמו איזו דירה שכורה עלובה, אמנם ללא שותפים, אבל מרגיש כמו משהו שנמצאים בו רק כי אין משהו יותר טוב. מצד שני, כבר אי אפשר באמת לחזור לבית ההורים, במקרה זה ישראבלוג, כי הוא התיישן והוא זקוק לשיפוץ שאי אפשר לפחות בינתיים לבצע מכל מיני סיבות, והפך להרבה פחות נעים בשל כך, והכי חשוב שלצערי הרב, בניגוד לבית הורי הממשי, שם הם ממשיכים לחיות, ושיזכו לימים ארוכים וטובים, כאן כבר אין את ההרגשה שיש "אבא" או "אמא" כפי שהיו פה בעבר. לצערי, אם נמשיך עם אנלוגיית הנדל"ן, אני מעריך שלא ירחק היום והאתר הזה יעבור סוג של "פינוי בינוי", ואולי אפילו בלי החלק של ה"בינוי" ולא יזכה למקבילה האינטרנטית של תמ"א 38 בדמות שיקום תשתיות והקמת קומה חדשה, אלא יקבל צו סגירה סופי בשל תשתיות לקויות וחוסר יכולת תחזוקה בסיסית נאותה.

ובכל זאת אני כאן. הייתי כאן בזמנים הטובים של האתר שבדרך כלל היו הזמנים הפחות טובים שלי, והייתי כאן בזמנים הפחות טובים, של האתר, שדווקא הפכו להיות הזמנים הטובים יותר שלי. למדתי כאן הרבה מכותבים אחרים, ולימדתי קוראים בין אם בכוונה ללמד או במקרה. תמכתי בכותבים אחריםבזמנים קשים וקיבלתי תמיכה מקוראים כשהייתי זקוק לה, שמחתי עם כותבים אחרים בשמחתם, וקוראים שמחו אתי בשמחתי. 

ובכל זאת, אאחל לאתר הזה עוד שנים רבות של פעילות, שאולי יצליח או יצליחו מפעיליו לגלות את מעיין הנעורים ולחדש את ימיו כקדם, ולהגיד שמה שלא יהיה, את החוויה שאני עברתי ועדיין עובר כאן לא יכולתי ולא אוכל לעבור בשום מקום אחר. 

מזל טוב לישראבלוג ולעוד שנים רבות וטובות.