ד. לעולם שבחוץ

אתמול בצהריים, התקבלה הודעה מפתיעה קצת בווטסאפ האישי. סמנכ"ל החברה שבה אני מועסק, הודיעה לי על כך שהמחלקה שאני עובד בה עוברת לניהול החברה שרכשה חלק מהחברה שאני עובד בה, והיא רוצה לתאם הבוקר, פגישת היכרות ביני לבין המנהלים החדשים. היא ציינה שכרגע זה לא אמור לשנות דבר מבחינתי. אז הבוקר, דווקא לפני תחילת יום העבודה, התקיימה הפגישה בזום. הפגישה עצמה הייתה קצרה ביותר, וכנראה ששיחה מעמיקה יותר תתקיים אם צריך במועד אחר. כרגע, זה בעיקר היה כדי שיכיר. 

מה שעניין בשיחה הזאת, הוא היחס לש הסמנכ"ל אלי. פתאום, כשזה כדאי לה, היא יודעת לנהל שיחת חולין בסיסית, היא התעניינה למשל בבנות, והתעניינה קצת בי, ואחר כך הציגה אותי בצורה הרבה יותר מכובדת משציפיתי בפני המנהל מהחברה השניה. אבל במקום כלשהו נראה לי שהכל אינטרסים בסופו של דבר. אבל אני כבר למדתי לא לצפות ממנה לשום דבר.

ואם כבר התחלות חדשות רגע לפני השנה החדשה, הרי שביום רביעי, ה01/9, אנחנו אמורים להכניס את הבנות לראשונה למעון יום. אין ספק שיש בזה התרגשות רבה. כמו שאמרתי גם לסמנכ"ל שלנו הבוקר, אחרי יותר מ-20 שנה, ה01/09 שב לקבל משמעות חשובה באופן אישי, רק שהפעם זה מהצד של ההורה. 

גם אם זה יש בעיות מסויימות ואי הבנות, בעיקר בגלל נהלי הקורונה הפעם, אבל אני מקווה שזה יעבור בהצלחה, וביום רביעי נכניס אותן לזמן קצר יחסית למעון ונהיה איתן שם, ביום חמישי, נכניס אותן לשם והן תשהינה שם זמן קצר יחסית בלעדינו וביום ששי כבר ישהו שם כמעט יום מלא או למעשה יום מלא של יום ששי. בינתיים, ביום חמישי, אני דווקא צפוי לפגוש שוב את הסמנכ"ל, אבל גם את כל השאר כאשר אני אגיע למשרד, כיוון שמתוכננת הרמת כוסית לקראת ראש השנה. אם נחזור למה שפתחתי בו, אני לא יכול שלא לתהות, האם לקראת פסח עדיין אהיה שייך לקבוצה הזאת של עובדי החברה שאני עובד בה בתשע השנים האחרונות (בעצם עד אז יהיה כבר 10 שנים) או שכבר רשמית אשתייך למקום אחר. 

כך או כך, אני מקווה שהכל יסתדר לטובה בסופו של דבר, ושתהיה לנו שנה טובה ומתוקה, שנה של התחלות חדשות וטובות.