ד. לעולם שבחוץ

לא, לא שלי, אני עדיין רחוק מאד משם. 

אתמול בערב, הייתי עם ט. בעיר אחרת. מסיבות שונות היינו חייבים לקחת את הבנות איתנו. כיוון שהמקום שבו ט. הייתה צריכה להיות לא נגיש לעגלה כפולה, החלטנו שאני אטייל בחוץ עם הבנות בזמן שט. תהיה איפה שהיא צריכה להיות. החלטתי ללכת לשתות כוס קפה בבית קפה קרוב, ולאחר מכן לשוטט מעט ברחוב הראשי של העיר שבו נמצא המקום שבו ט. הייתה צריכה להיות.

תוך כדי שיטוט ברחוב, פתאום הטלפון שלי מצלצל, כשעניתי, קול מוכר אמר לי: "מה אתה מסתובב ככה ב-XXX?". זה היה מי שהיה עד לפני שנתיים המנהל המקצועי שלי בעבודה, שבזמן שעבדתי תחתיו היינו בקשרים מאד טובים ואפילו חבריים אפשר לאמר. הוא מתגורר בעיר הזאת, וכנראה היה בסידורים שונים במרכז העיר וראה אותי. כמובן ששמחתי לפגוש אותו, והוא שמח לראות את הבנות ואותי. באופן כללי תכננתי להתקשר אליו במהלך השבוע לאחל שנה טובה, אבל זה כבר חסך לי את שיחת הטלפון. 

בכל מקרה, סיפרתי לו תוך כדי שיחה על פגישת זום שהייתה לי אתמול בבוקר. השיחה הייתה סוג של שיחת היכרות עם המנהלים החדשים למעשה, כאשר החברה שאני עובד בה נקנתה ברובה על ידי חברה אחרת, והמחלקה שלי עברה לניהול החברה הרוכשת. אמרתי לו שמן הסתם הוא מודע לתהליך הארגוני שעוברת החברה. הסיבה שאמרתי את זה כי מלבד היותו מנהל המחלקה שלי בחברה בעבר, הוא אחיו של המנכ"ל והנחתי שבשיחות מדי פעם ביניהם הוא מתעדכן גם במצב בחברה. הוא השיב שהוא מעודכן, והעיר משהו כמו "למה אתה חושב שאני לא שם עדיין". ואז הבנתי שהתהליך בעצם התבשל הרבה זמן. אני תמיד חשבתי שהמנהל שלי פרש לגמלאות כי הגיע לגיל 70, וזה כל הסיפור, ומתברר שכנראה הסיפור מורכב יותר.

וזה הוביל אותי למחשבה, אגב הדיונים שעדיין נמשכים על העלאת גיל הפרישה לנשים, לע כל הנושא הזה של גיל פרישה לגמלאות. אני לא מדבר על הגיל עצמו או על ההבדל בין גברים לנשים בגיל הפרישה לגמלאות, אלא על עצם המחשבה וקיומו של גיל כזה בחוק. יש אנשים שבגיל פרישה ומעבר לו שמעוניינים, מסוגלים ומוכשרים להמשיך לעבוד, ויש אנשים שלפני גיל הפרישה בחוק שכבר שחוקים ובפועל לא מסוגלים להמשיך לעבוד. זה תלוי גם בתפקיד ובמקצוע, כאשר יש מקצועות שוחקים יותר ושוחקים פחות, מכל מיני בחינות (לא רק פיזית). אבא שלי, למשל עבד בחברה ממשלתית, ובה כשהגיע לגיל, בסוף אותו חודש הוא פרש לגמלאות. אני לא בטוח שהוא לא יכול היה להמשיך עוד ולא היה מעוניין בזה, לפחות עד שמצב בריאותו הדרדר (ולמען האמת אני לא בטוח שאין קשר בין העובדה שהוא הפסיק לעבוד להדרדרות המסויימת במצב הבריאות שלו). קראתי גם כאן באתר, שיש כאן כותב שהגיע לגיל פרישה, גם הוא מחברה ממשלתית, ורצה להמשיך לעבוד ומצאו לו הסדר עבודה חלקית שונה קצת אבל גם זה היה כרוך בהרבה סרבול, ולא הבנתי בדיוק ממנו האם מבחינתו הוא לא היה מוכן להמשיך עוד בתפקידו לפני הפרישה. 

אני חושב שהגיע הזמן, לבחון אחרת את הרעיון הזה של גיל פרישה. לא צריך להגביל בחוק ולהחליט שאנשים או נשים בגיל מסויים פורשים לגמלאות, הגם שזה ממומש בעיקר במגזר הציבורי, ובמגזר הפרטי בפועל כל אחד יכול להמשיך לעבוד בהתאם להסכם השכר שלו עם המעסיק.

לדעתי, הנכון לעשות הוא להגדיר את גיל הפרישה, גם במגזר הציבורי, באופן כזה שזה הגיל שהחל ממנו, יכול כל אחד מהצדדים, כלומר המעסיק או העובד, להחליט על סיום ההתקשרות באופן שאיננו פיטורים, אלא פרישה לגמלאות. כך מי שרוצה בכך יוכל להמשיך לעבוד בהסכמת המעסיק, ואילו גם מצד המעסיק הוא יוכל להגיד לעובד להפסיק את עבודתו אם הוא מעוניין בכך גם אם העובד מעוניין להמשיך. כמו כן, יש לשנות את הגדרת גיל הפרישה, בהתאם לעיסוק, כאשר בעיסוקים שברור שהם שוחקים, בין אם מבחינה פיזית, ובין אם מבחינות אחרות אפשר להקדים את גיל הפרישה המינימלי. זה, אגב גם צריך ויכול להיות הפתרון לנושא הגמלאות של אנשי הקבע בצבא, ומה שנקרא "פנסיית הגישור" שלהם. אפשר וצריך להגדיר, שאנשי קבע שאחוז מסויים משירותם עבר ביחידות מסויימות יפרשו לגמלאות בשנות ה-40 לחייהם, כמקובל היום, ואילו אנשי קבע ביחידות אחרות, שתפקידם פשוט יותר, יפרשו לגמלאות בגיל מבוגר יותר, אולי אפילו כפי שייקבע במקצועות לא שוחקים באזרחות. (אני בכוונה כותב שאחוז מסויים משירותם עבר ביחידות מסויימות, כי אני מכיר מקרים שבהם קצינים ביחידות לוחמות אפילו עברו לאחר מכן לתפקידי מטה מובהקים, ובכל זאת בעיני להם מגיעה יותר הזכות לפרישה מוקדמת, שלא כמו מי שכל שירותו היה במטה). למי שחוששים ממצב של גרונטוקרטיה במקומות העבודה (הכוונה לשלטון הזקנים) אני דווקא לא חושב שזה יגרום לכך. בכל מקום עבודה, תמיד יהיו האנשים שיעדיפו לפרוש לגמלאות בגיל המינימלי, ויש אפילו כאלו שיצפו לכך, וכאמור זה צריך להיות גם בהסכמת וברצון המעסיק, כך שגם זה יכול למנוע מצב שכזה. ובכל מקרה, זה יתרום לשימור כח אדם ותיק ואיכותי שרק הגבלה שרירותית של גיל מונעת את המשך העסקתו.