גם אני הידרדרתי לבלוג.. אבוי.

אהה בוקר טוב, שבוע חדש. האמת שדיי תכננתי ללכת לישון, אבל אני מניחה שגם זה לא יהיה עכשיו, אחרי שלפני 2 דקות בדיוק דפיקה קטנה בדלת ו "שלום מנולה, באתי לסדר את המכונת כביסה.. !"- בנדוד של אמאל'ה שבא לסדר ת'So called מכונת כביסה שלנו..

אבל נו, נפרסם פוסט וזה.

השבוע האחרון היה כיף משהו האמת. רצוף הפתעות..

יום ראשון בבוקר ארזתי ת'צמי , וב9 הייתי על הרכבת לכיוון תל אביב.. עוד ראיון למודיעין, הפעם לתפקיד אחר.. "עיבוד מידע חזותי " מסתבר.. לא רוצה תודה רבה. שימצאו מישהו אחר שישב 12 שעות מול מסך ויחליט אם הנקודה הזאת זה משאית או סתם אבן ממש ממש גדולה. אם הייתי יודעת מראש שהראיון הוא לזה, לא הייתי מופיעה בכלל. הייתה לי הפתעה נחמדית משהו, כשבמקרהה פגשתי חברה איי שם בבית אליהו.. {המקום שבו עושים את הראיונות..} שהיא דיי פה מהאזור שלי, אבל איכשהו יצא שבזמן האחרון לא היינו בקשר. כמובן שבדרך חזרה הבייתה, כבר חזרנו לנו בצוותא.

הפתעה עוד יותר מפתיעה {כה, אני יודעת.. הפתעה מפתיעה וזה. } ואפילו דייי משמחתת משהו הייתה על הרכבת. יותר נכון, עלתה לרכבת באחת התחנות.. זה היה דיי מוזר האמת. פתאום כאילו משהו בראש שלי אמר לי לסובב ת'ראש אחורה. ככה סתם. נו טוב, מסתבר שזה לא היה ממש סתם.. פנים מוכרות ודיי אהובות התגלו. חחחחחח לקח לו את הכמה שניות להוריד את השוק מהפנים.. "**** שלום גם לך.." - "מנולה, מה אתה עושה פה!?"- "נוסעים ברכבת וזה.. ת'יודע. לאן פנייך מועדות?".. ובסך הכל ממשש שמחתי לראות אותו. משום מה ממש התרגשתי, לא יכולה להסביר למה. אז העברנו את שאר הנסיעה ביחד.. עד שאני והחברה ירדנו בתחנה שלנו, והוא המשיך לתחנה אחרונה. כל היום אח"כ זה לא יצא לי מהראש. מה הסיכוי, שהוא יעלה על אותה רכבת באותה שעה, לאותו קרון, ולאותה קומה...? ושאני אסובב ככה את הראש פתאום. חחח.. מוזר משהו. אין ספק ששמחתי. אולי בכל זאת הייתה לנסיעה הזאת איזו כוונה או משהו.. חברים וזה תמיד כיף. {טוב, אצלי זה מין קטע כזה, אני פשוט נעשית שמחהה ברמותתת ברגע שאני רואה במקומות לא צפויים אנשים דיי קרובים אליי. ככה בהפתעה, באמצע היום. עושה כיףף !! לא חושבים?}

שאר השבוע עבר בסבבי. יום שישי החלטנו לנסוע ישר אחריי בצפר לאיזו מסיבת חוף כביכול.. שלא ממש הייתה. לא שלא היה רצון, פשוט לא היה איכלוס. הגענו, וכל מה שראינו זה 2 מלצריות של המקום רוקדות באמצע. וזהו. אז שברנו לכיוון החוף ונרגענו קצת בסתלבט.. כיף משהו, להנות ככה מהקיץ שלאט לאט מתחיל לדעוך. באיזשהו שלב, החלטנו לעשות הפתעה לידיד שגר באיזור שם {זה רחוק מהבית והכל.. מיקמיק אגב. מהשישיה} ונסענו אליו. לילה והבלונדה {שהתלוו אליי במכונית.. כמובן, עכשיו יש להן נהגת..} היו בטוחות שאני לא אזכור את הדרך. כל הנסיעה בדרך אליו הייתה.. "את בטוחה שאת זוכרת?" - "כן קרציה, אני אפילו כיוונתי לפה את הנהג מונית ביומולדת שלו."-"אבלל הממ.. זאת לא נראית לי הדרך וזה.." ודיבורים חסרי כל טיפת אמון כל הנסיעה. הגענו בדיוק למקום, כמובן. החוש כיוון שלי הוא דווקא דיי טוב. ישבנו קצת עם מיקמיק.. היה כיף. פתאום מכונית עוברת.. פרצוף מוכר. שירן נקרא לה. לקח לה כמה שניות לזהות, ואז עברה אותנו.. עצרה, ולקחה רוורס.. והגיעה אליינו. {בין לבין גם הספיקה לעלות על המדרכה.. נו, אישה. לא יודעת לנהוג.} ושוב.. מה הסיכויים? ששירן, מהבית ספר שלי, מהעיר שלי, ואני אפגוש אותה באזור הכי לא צפוי. אוקיי אני מודה הפעם לא הייתי מאושרת עד הגג או משהו, זה סתם היה מצחיק. מוזר. מה לעזאזל נסגר עם השבוע הזה?

אתמול אני והכתום לקחנו ת'אוטו בערב ונסענו לננדוס במרחק 20 דקות נסיעה {למרות שיש לי אחד במרחק 10 דקות, הליכה.} סתם כי חבר שלו עובד שם, אז בוא נלך. היה טעים.. וואי משהו טוב. חברס, המלצה שלי- הבגט בננדוס.. יאמי יאמי יאמי.

איזה כיף שיש אוטו. ורישיון. ומלווה.. אין !!

אהה כן.. 3 ימים בחג. כל המשפוחה במחוזנו הצנוע. מה שאומר, 3 ימים, של 33 איש כל יום. סך הכל.. 99 איש. ב3 ימים. זה הרבה לא?

בכל מקרה, הבנדוד כבר הלך לפני רבע שעה, ואני אחרי 3 שעות שינה בלילה האחרון.. כפי שאתם רואים, גם הפוסט נראה ככה.

היום בערב יוצאים למועדון.. פיי.. הרבה זמן שלא הייתי. הגיע הזמן..!

השיר היומי, ואיך שלא..

Green Day- Wake Me Up When September Ends

Summer has come and passed
The innocent can never last
wake me up when september ends

like my fathers come to pass
seven years has gone so fast
wake me up when september ends

here comes the rain again
falling from the stars
drenched in my pain again
becoming who we are

as my memory rests
but never forgets what I lost
wake me up when september ends

summer has come and passed
the innocent can never last
wake me up when september ends

ring out the bells again
like we did when spring began
wake me up when september ends

here comes the rain again
falling from the stars
drenched in my pain again
becoming who we are

as my memory rests
but never forgets what I lost
wake me up when september ends

Summer has come and passed
The innocent can never last
wake me up when september ends

like my father's come to pass
twenty years has gone so fast
wake me up when september ends
wake me up when september ends
wake me up when september ends

לילה טוף חברס. נתראה בערב או משהו. חג שמייח שיהיה לכולם, מאחר ואני מניחה שעד מחר- מחרתיים\ יום אחריי זה, אני לא אעדכן.

שתהיו לראש ולא לזנב. נו ו.. מה אני כבר אגיד?! לכל הי"בניקים למיניהם.. אחיי היקרים, נצלו ת'שנה הזאתתת...!!! ראש השנה האחרון של כולנו כתלמידים מן השורה !! {לפחות.. ל3 שנים הקרובות.}

אוהבת אתכם, נשיקות ובברכת חג מאוד שמייח.. מנולה. (: