גם אני הידרדרתי לבלוג.. אבוי.

והיא עמדה שם, ושלחה חיוכים לכולם.

ככה היו רגילים לראות אותה, שמחה- תמיד.

ואין ספק, תמיד הייתה מאושרת, ומסבירת פנים. בירכה את אלוהים על החיים היפים שנתן לה. מידי פעם הייתה מזעיפה פרצוף בגלל מורה זו או אחרת שהחליטה כי פטפוטים הם לא מנת חלקם של תלמידיה בשיעור. יותר מכך, האושר הקיף אותה. החברים והמשפחה- הם היו מרכז חייה. הכל ידעו- היא הפנים השמחות והמעודדות כשלא יכלו לשאת יותר את מכאוביהם. היא תישא אותם. החיוך שובה הלב הזה, יעלים הכל, כמטה קסם. היה לה מן כישרון כזה, פשוט להקשיב, ולפעמים זה כל מה שנזדקקו לו האנשים. מישהו להתפרק בפניו,תחושת הבנה ואוזן קשבת. גם הם ידעו לתמוך בה כשהצטרכה. לא היה מקום שהייתה פונה, ולא היה מישהו שמח לראות את פניה הקורנות. כל הזמן הייתה מוקפת אנשים. בין אם היו אלה חבריה לספסל הלימודים, שבאופן קבוע כרכרו סביבה, או כשחזרה הבייתה ואמא כבר חיכתה עם ארוחה חמה על השולחן. אף פעם לא הייתה לבד. אבל.. הייתה בודדה. ולא יכלה להסביר להם למה, איך, או מתי התחילה להרגיש ככה. לא הייתה מסוגלת להגדיר את ההרגשה הזאת, שאופפת אותה כבר יותר מידי זמן. הרי- היא אף פעם לא לבד. היא אותה ילדה מאושרת, עם עיניי השקד הגדולות והטובות כל כך. היא אותה אחת, שלאן שלא תפנה- יקבלו אותה בחום ואהבה. אבל בכל זאת- אין מי שיבין אותה עכשיו. אף אחד לא מזהה את העצב בעיניים הגדולות האלה. אין מי שיוכל להזדהות עם תחושת הריקנות הפנימית, למרות חייה הכל כך מלאים. ואיך תסביר ? ואיך תבוא לבכות על כתפיהם, או למחות דמעותיה בחולצתם.. כשאין מה לומר. היה עדיף לו היו מקבלים זאת כך, חשבה לעצמה. אך ידעה- כי מרוב האהבה העצומה שרכשו אליה- לא ירשו לעצמם שלא לדעת מאין בא כל העצב בפניה. כל כך ירצו לעזור. אבל אין לה כבר מה להגיד. עדיף שתשמור זאת לעצמה, חשבה.

והיא עמדה שם, ושלחה חיוכים לכולם.

ככה היו רגילים לראות אותה, שמחה- תמיד.

וברוח זמר להקת ג'נסיס {שאוף בעסה וכבר היה מאוחר מידי לקנות כרטיסים}, שברגעים אלה נותן איזה שואו בטדי..- אחד השירים היפים {אם לא הכי} שלו:

Phil Collins/ Against All Odds

How can I just let you walk away,
just let you leave without a trace
When I stand here taking every breath with you, ooh
You're the only one who really knew me at all

How can you just walk away from me,
when all I can do is watch you leave
Cos we've shared the laughter and the pain,
and even shared the tears
You're the only one who really knew me at all

So take a look at me now,
'cos there's just an empty space
And there's nothing left here to remind me,
just the memory of your face
Take a look at me now,
'cos there's just an empty space
And you coming back to me
is against all odds and that's what I've got to face

I wish I could just make you turn around,
turn around and see me cry
There's so much I need to say to you,
so many reasons why
You're the only one who really knew me at all

So take a look at me now,
'cos there's just an empty space
And there's nothing left here to remind me,
just the memory of your face
Take a look at me now,
'cos there's just an empty space
But to wait for you,
well that's all I can do and that's what I've got to face
Take a good look at me now,
'cos I'll still be standing here
And you coming back to me is against all odds
That's the chance I've got to take, oh, oho

Just take a look at me now...