גם אני הידרדרתי לבלוג.. אבוי.
And even left alone one day, aint gonna change, it's not my world..
Before me there's a road i know, the one i chose, myself to go... |
כינוי:
Manula בת: 37
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2006
 יאלללההה....
חזרתי עכשיו. (:
הייתי עם דודה דיף ועם הסינית הצינית באיזה פאב נחמד ב big city . מכיוון שאני בתורנות נהיגה {כרגיל בלאט} לא יכלתי ממש לשתות שומדבר חוץ מאיזה פיג'ינג(?) סאוור. אבל היה נחמד ביותר. על כוס בירסקי הגענו למסקנה, או יותר נכון לומר שהן הגיעו למסקנה שפשוט אנחנו נקבות מצויות. אני כבר מזמן ידעתי את זה. שאיכשהו החיים תמיד יהיו מגעילים כשבתור בחורה רע לך מבחינת כל מה שנוגע לאהבה ורומנטיקה, נקודה. ושיזיזים למיניהם סתם מכניס לדילמות מיותרות ומסבך עד מעבר לראש. אבל ברגע שאתה כבר בפנים.. אין דרך יציאה. אמרתי לדודה דיף, כשיהיה מישהו אחר זה בטוח יעבור. היא טוענת שלא. זה נשאר שם גם אחרי זה.. נשאר, ומציק ומתסכל כרגיל. מצד אחד אני סומכת המון על דודה דיף, יש לה הרבה יותר ניסיון ממני. מצד שני, אני מכירה אותה, ויש לה נטייה להיות מדוכאת רוב חייה. ככה שכבר אין לי מושג מה לחשוב. גרר.
מה שכן, שמעתי היום הגדרה בהחלט הולמת ליזיזים {במגרש ביתי, לכל המזהים למיניהם.}- friends with benefits
אהבתי. מעלה חיוך על השפתיים לרגע. אבל רק לרגע, לא יותר מזה.
לפני יומיים התחלתי לכתוב פוסט מספרים, והגעתי כבר לחמישים ואז הבנזונה החליט לרסטט ת'צמו. בכיף שלך אני אומרת, רק תיידע אותי פעם הבאה לפני. חטפתי ת'קריז, לא כתבתי ת'פוסט מחדש.. למי יש עצבים לחרא הזה. (סורי עתודאי יקר, אני יודעת שאמרתי שאעשה זאת.}
סגרנו על איה נאפה, הולך להיות כיף של החיים. התכנון המקורי היה משהו איזור לונדון\ אמסטרדם, אבל היי, להוציא על טיול לפני צבא כל כך הרבה כסף זה סתם אבסורד. חוצמזה שלנסוע לאיה נאפה, אני אוכל רק בגיל הזה. אז יאללה, לעשות קצת שטויות בלאגנים.. העיקר להנות. בטן גב כל היום, בלילה לצאת,לרקוד, לשתות.. מגיע לי אחרי התקופת לחץ המטורפת הזאת.
יצאו לנו עוד כמה דיבורים היום בפאב. על כמה שלפעמים נראה שאנשים ישארו איתך תמיד, אבל זה לא ככה ברוב המקרים. דאמ, עכשיו אני יכולה לחשוב בדיוק על 2 אנשים בלבד שישארו איתי תמיד {ז"א- שהם לא משפחה}. כל השאר, לא נתנו לי סיבה מספקת לחשוב עליהם אחרת. לא כי אני לא רציתי, כנראה שהם פשוט לא.
**
מספיק להבין מה שנוח להבין. זה לא שאני לא רוצה. אני מאוד רוצה. אנשים לא רוצים.. אנשים. מה אני אמורה להבין מזה?.. אנשים, שקוראים פה באים אליי בתלונות..
דיי זה כואב לי . לא ביקשתי את זה.. שיר ברקע, שמזכיר לי מישהו שאני אוהבת.. מאוד אוהבת. אבל משום מה הוא גרם לי להרגיש שהוא לא יהיה פה. כמו שאנשים אחרים גרמו לי להרגיש. מה אני אמורה להסיק? אני צריכה לשמוע את השיר בעיניים עצובות? מצטערת. מצטערת שאני לא מדברת. לא מסוגלת. אין לי כוח. מספיק חברים יקרים איבדתי השנה. לעולם הם לא יחזרו להיות מה שהם היו בישבילי פעם. אני לא מסוגלת לסבול את המחשבה.. שזה עלול לקרות שוב.
**
יאללה, it's bed time .
לילה טוף אנשושס.
אביתר בנאי- בישבילך
אם הייתי נר להאיר לך בלילה
אם הייתי נעל הייתי מגף או כפכף
אם הייתי יד ללטף אותך
אם הייתי שיר היית איתי לבד
ריח ישן שחוזר עכשיו
אם הייתי גלגל להסתובב אחורה
בשבילך, בשבילך..
עלה יבש בין שפתייך
ידי בשערך
לבי בלבך
בשבילך, בשבילך, בשבילך..
Make love, not war.
Manula
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
