זה יהיה נורא, להתבכיין לכם פה שוב? זה קשה. אוף זה קשה. ואני לא מדברת על הפסיכו שבדיוק בעוד שבוע מהיום.. זו ההתרחקות הזאת. מה נסגר איתי? מתי חשבתי על זה? אוף אני מאבדת את השפיות. ישבתי והסתכלתי עכשיו על תמונות.. רציתי למרוט שיערות.
אני מזכירה לעצמי.. שוב ושוב שזה עדיף לי. עדיף.
לא יצאתי יום שישי האחרון.. היייתי אמורה ללמוד. אמורה. {זה שם של דגה. לא משנה.} לילה הייתה אצלי.. וכביכול למדנו חצי שעה, עד שדודה דיף באה. דודה דיף בקורס חובשות, ומאחר ויש לי ורידים "מאוד קלים" ו"לא שוקעים" נתתי לה לפתוח לי וריד. {כן כן, אני רואה את המחשבות שעולותת לכם בראש עכשיו... "מוזרות!!" "משועממות" "לא זהירות" ועוד כל מיני בסגנון ילדות שאין להן מה לעשות עם החיים שלהן... סבבבה. (: }
אפילו צילמתי... חחחחח תמונות בקרוב. {ועכשיו באמת נראה לי שקיבלתי את תואר הילדה הפריקית, שבטח חותכת ורידים }
אני רוצה לפרסם פה איזה משהו. שמרגיש קרוב אליי עכשיו. משהו שידיד שלי כתב, {וזה החלק השני במעין "סדרה" הזאת אם אפשר לקרוא לזה ככה} אבל אני יודעת שהוא לא יתפרסם בשום מקום אחר, ואני יודעת שהוא היה רוצה לתת לזה במה- רק שהוא בעצמו אף פעם לא יעשה את זה.
אז אני אפרסם את זה פה.. בתקווה שהוא לא יכה אותי ברגע שהוא יגלה. אתם מוזמנים לתת פידבקים. הוא בטוח יקרא אותם.
כולנו מרגישים ככה מפעם לפעם.
זה יותר קשה ממה שחשבתי, את יודעת? כל פעם שאני רואה אותך אני נזכר באותו חלום. אפילו כשאני שומע או קורא את שמך בהקשר שונה לחלוטין או בהטיה שונה אני חושב עלייך. ניסיתי למצוא עוד דרכים בהן אני אוכל להתגבר עלייך, עוד לא מצאתי משהו שיעזור לי יותר מלכתוב את אותם מכתבים, שלצערי לא תזכי לראות. נזכרתי לפני כמה ימים באותה הופעה שהיית, בערך שלושה שבועות אחרי שהתחלתם לצאת. שרתי שם שיר שאמרת לי אחרי ההופעה שהוא יפה, בלי שידעת ובלי שתדעי שהשיר הזה נכתב לך. דבר שמאד רציתי לעשות זה לשיר לך את השיר בפנים, לשיר אותו רק לך, בארבע עיניים, כשרק אני ואת לבד, בלי להקה מסביבי, בלי קהל ובלי שחבר שלך מלווה אותי בשיר. את מה שקרה, או לא קרה, שנינו יודעים, את אולי לא שמת לב לזה, אבל אני זוכר את זה. בסוף, את המשכת לדרכך, עם החבר החדש, ואני? אני נשארתי באותו מקום עם לב שבור.
חשבתי לעצמי לפני כמה ימים, למה דווקא את? למה מכל הבנות דווקא בחרתי להתאהב בך? לא ידעתי אם זה היופי המהפנט שלך, החיוך המקסים שלך היכול לעשות פלאים, הצחוק המכשף שלך, הקול שלך היכול לעשות אדם מדוכדך לאדם חייכן, או שמא זה האופי המדהים שלך? את הדרך אומנם לא מצאתי, אבל את התוצאה אני ידעתי, ידעתי ואני יודע שאני רוצה אותך ואוהב אותך ורק אותך.
אני זוכר שבכל פעם שנתת לי חיבוק, אפילו הכי קטן, הרגשתי על פסגת העולם. כל הרע שקיים נעלם ממני לאותן שניות ספורות. תהיתי לעצמי מה היה קורה אם הייתה משתרבבת שם גם נשיקה, אחת קטנה, לא משהו רציני, סתם לחוש את שפתייך דרך שפתיי. אני חיכיתי לרגע הזה, חיכיתי וחיכיתי, אבל הוא איחר לבוא, כלומר, הוא לא איחר לבוא, הוא לא בא בכלל, גם את לא. את לא באת אלי ונישקת אותי, את לא באת אלי ואמרת לי שאת אוהבת אותי, את נשארת רחוק ממני. אני כעסתי, ואני עדיין כועס, עלייך, כי לא באת, כי התרחקת, כי הלכת למישהו אחר ולא אלי. אבל איך אני יכול לכעוס עלייך? אני זה שאשם בכל. אני זה שנשאר תקוע על אותה משבצת מבלי שום כוונה להתקדם. רק בתיאוריה התכוונתי לעשות משהו, כי פחדתי מהמציאות, פחדתי שהכל יתפוצץ לי בפנים, פחדתי להתמודד מול האמת, ידעתי שהיא חזקה ממני, אז ברחתי ממנה, בשביל לא להיתקל בה חלילה ואז להיות מובס, שוב.
את יודעת במה נזכרתי? נזכרתי בבגרות המעשית שלך בסוף שנה שעברה, היו לי שלושה ימים רצופים איתך, ועם חבר שלך. אני זוכר שפעם אחת כשהיית על הבמה, הייתי כל כך עסוק בלראות כמה את יפה, התרכזתי בך ולא בהוראות שקיבלתי. כשראיתי אותך עולה על הבמה עלה לי חיוך על הפנים, זה היה רק את ואני, אני מולך ואת מולי, את מדברת ואני שותק, מקשיב לך, מהופנט ממך. אחר כך בהפסקה, את הלכת אליו ואני? אני הסתכלתי מהצד.
Sarah Mclachlan- Fallen
Heaven bent to take my hand
And lead me through the fire
Be the long awaited answer
To a long and painful fight
Truth be told I've tried my best
But somewhere along the way
I got caught up in all there was to offer
And the cost was so much more than I could bear
Though I've tried, I've fallen...
I have sunk so low
I have messed up
Better I should know
So don't come round here
And tell me I told you so...
We all begin with good intent
Love was raw and young
We believed that we could change ourselves
The past could be undone
But we carry on our backs the burden
Time always reveals
The lonely light of morning
The wound that would not heal
It's the bitter taste of losing everything
That I have held so dear.
I've fallen...
I have sunk so low
I have messed up
Better I should know
So don't come round here
And tell me I told you so...
Heaven bent to take my hand
Nowhere left to turn
I'm lost to those I thought were friends
To everyone I know
Oh they turned their heads embarassed
Pretend that they don't see
But it's one missed step
You'll slip before you know it
And there doesn't seem a way to be redeemed
Though I've tried, I've fallen...
I have sunk so low
I have messed up
Better I should know
So don't come round here
And tell me I told you so...
ומתישהו... עניינים יראו יותר טוב. (: הרבה יותר טוב.
Manula
בבלוג זה
בכל הבלוגים
