**נוי בלאט. הכתב יוצא גדול\ קטן מידי ואנ'לא מצליחה לעשות אותו בגודל 10 נורמאלי. תתמודדו.**
חשבתי כבר, איזה מן פוסט אני אכתוב לפני\ אחרי\ לקראת 2007. ומאחר והשנה החדשה מגיעה בקירוב שכזה ליום בו הדהמתי את יוצרי ויצאתי לאוויר העולם- החלטתי שפוסט אחד לא מספיק בכדי לתאר את חיי המרנינים ב19 השנים האחרונות.
על כן, אין ספק ש2 מקטעים {או אף יותר.. מי יודע מה המוח החולני שלי מסוגל עוד להמציא ולהזכר} יהיו בהחלט מכובדים בכדי – 1- לתאר את כל תרחישי השנה האחרונה 2006 {החל מאותו מעגל בירה ידוע לשמצה וכלה במועדון ירוד במקצת}, להלל, לשבח ולפאר את השנה הבאה עלינו לטובה 2007, ו-2- לתאר את 19 השנים האחרונות בחיי {או לפחות, ארועים בעלי חשיבות כלשהם מכל שנה ושנה} כי היי.. תודו שאתם קוראים פה כי אתם חטטנים ויצר המציצנות קיים בכל אחד מאיתנו.
אני מניחה שאני אתחיל בפוסט 2006. קצת יותר אטרקטיבי.
אז ככה.. השנה שלי של 2006 נפתחה בצורה הטובה ביותר שיכלתי לתאר לעצמי. ישבנו לנו, אני לילה, דודה דיף והסינית הצינית על בקבוק בירה מחוץ לבית {איפושהו, באזור שקט כאן} אחרי אינספור התרוצצויות ותכנונים לגבי הערב המהולל ביותר בשנה האזרחית, מחשבות על נסיעות למרכז, לצפון, אליו, סתם מועדון באזור.. ומה לא. בסוף הוחלט בלית ברירה להיוותר כמקשה אחת מאחורי הבית עם בקבוק בירה ומה שנשאר מהוודקה הזולה של שבוע לפני. עד כמה שהיה נראה שזה הולך להיות ערב עלוב במיוחד, הוא התגלה כערב מדהים ומוכתר כאחד הערבים המהנים ביותר בחיי (: {אם בא לכם, אתם מוזמנים לטייל בארכיון המאובק של הבלוג-כפי שגיל אוהב לכנות אותו- ולקבל פירוט גם לגבי הערב הזה.}
מאותו ערב נפתח רשמית מועדון הדיקלה. {ז"א, אני פתחתי אותו, בשם הדודה שרוצה כבר להעיף לי פה ושם איזו כאפת שטות על הרעיון המטומטם.} שעד היום- למרות החובה לגיל 18- לא הצטרפתי אליו. משם גם העניינים לגבי אותו רחוק מסויים רק נעשו יותר ויותר רציניים לגביי. (ולגביו{?})
קצת אחרי.. הקשר בינו לבינו מתהדק. מגיעה היומולדת שלי, הוא בא באיחור של כמה ימים עם גיאו לביקור בדיוק ביום שבו ההרגשה שלי לא יכלה להיות גרועה יותר. שניהם גורמים לי להרגיש בשמיים. הוא, ואני... נשיקה ראשונה. מדהים.
במקום להמשיך ולחפור בנושא למשך כל הפוסט אני אתמצת כאן ועכשיו. במשך כל השנה הזאת, היינו, לא היינו, רציתי, לא רצה.. עד שלפני חודש זה נגמר. אף פעם זה לא היה רציני. {ראו, פוסט אחרון של חודש דצמבר..}
הפסקנו ללמוד. ז"א, רשמית התאריך היה מתישהו בסביבות מרץ.. מעשית- זה קרה הרבה לפני. לאף אחד לא היה ממש כוח למחברות והרצאות, אבל כולם באו- כי זו השנה האחרונה של כולנו יחד. כיף לא נורמאלי.
באיזשהו שלב, אני מגלה שהבלונדי של הבלונדה לא ממש רוצה איתי קשר. {מבינה למה, רק כמה חודשים טובים אחרי. *כמעט* כל טיפת הערכה שהייתה לי אליו נמוגה.}
אנחנו מתחילים לעבוד על הסרט בתקשורת. מה שמתחיל בציפיה למועט, נוחל הצלחה גדולה {מקרב התלמידים, המורה, והבוחנים}. התהליך בכלליותו היה מהנה, מצחיק, מוטרף, הזוי וכל דבר שיעלה לתלמידים בני 18 בראש כשהם מצלמים סרט באמצע הלילה בחורשה נטושה.
האלכוהול הופך לחלק בלתי נפרד מחיי (:
תקופת הבגרויות מתחילה. אחרי מעבר מפיזיקה לספרות מוגבר, יש לי חומר של שנתיים להשלים + בגרות אחת.
ימי הלמידה הופכים להיות אינטנסיביים ביותר כשלילה מבלה אצלי יומם וליל למטרות דחיסת חומר לימודי שלא נראה דרך עינינו כלל עד אותם ימים (:
כנסים אחרונים של מש"צים. פגישות לאורך כל השנה, ונסיעות למרכז\ סתם חיפה.
אני ולילה מגזימות פעם אחת יותר מידי {לא, לא ככה יא סוטים} וגורמות למשבר דיי רציני. אחרי חודשיים בערך, המצב פחות או יותר חוזר לקדמותו. מה שרק מוכיח עד כמה חברות אמת {ולא בכוונה של ביני לבינה} היא חזקה.
הבלונדה מתחילה לעשות יותר מידי בעיות.
האהבה שלי לבן אדם בחיי רק מתעצמת ומוכיחה לי עד כמה שתמיד נראה לי שהקשר הוא הטוב ביותר- הוא תמיד מגיע לרמות חדשות. גיא.
הטיסה לנאפה. המקום שבו למדתי עד כמה אני יכולה להיות עצמי, נהנתי ברמות שלא יתוארו, וכמובן- התקרבתי מאוד לבנות יקרות לי מפז. {אחת אפילו קוראת פה.. כפרעליה.}
הסיום המוכרז של בית ספר- טקס סיום, נשף ואפטר.
הבלונדה מוכיחה שהיא לעולם לא תחזור להיות מה שהיא הייתה פעם. ועם הרבה תובנות לגבי מקרים אחרים.. אני מגלה מי הם האנשים {שאני יכולה לספור על כף יד לא מלאה} שאני מסוגלת לתת בהם אמון מלא.
המלחמה. עד כמה שהיא הייתה נוראית, ולעולם לא הייתי מייחלת לתקופה כזאת שוב- לי אישית הייתה תקופה טובה, ממובן אחד. במשך חודש שלם הייתי רחוקה מהבית, מהכל. התרוצצנו עם מזוודות ממקום למקום {בארץ, או מחוצה לה}, וביליתי המון זמן בחברת המשפחה המדהימה שלי. הראש שלי התנקה קצת, ואפשר לומר שכל התקופה הזאת הייתה מעיין חופשה בישבילי, שזכיתי להתקרב אפילו יותר לחברס שחולקים איתי סבא וסבתא. (: לראות מקומות חדשים, ולהכיר אנשים אחרים. התחדשות שכזאת.
אנשים מתגייסים. לאט לאט כל האנשים שחודשיים לפני צחקתי איתם על דברים שלא היו הולמים ילד בן 4- מקבלים רובה ליד. התובנה לאט לאט מתחילה לחלחל.
תקופת הבילויים שלפני צבא מתחילה. כל כמה ימים, עוד חבר נוטש לטובת צה"ל.
פסיכומטרי. כיף שכזה (:
היכרות עם בן אדם שגרם לי לחשוב ולתהות שוב לגבי מסקנות {שליליות משהו} שהסקתי על {הרוב הגדול מאוד של} המין הגברי. {משמע, אולי טעיתי}
הבת דודה הראשונה שלי מתחתנת. Big Happy.
השתחררות טוטאלית מהרחוק.
ההבנה שהמסקנות שהסקתי עדיין עומדות.
וכיצד תמה לה שנת 2006? בצורה מגעילה, אין ספק. אך מלווה בהמון אופטימיות- כי היי, למרות הכל- זו עדיין הייתה שנה מדהימה.. תודות לכל אותם אנשים שהיו בה {לטובה, או לרעה.} ו2007- מי ייתן ותהיה זו טובה אף מקודמתה. לא יכלתי לבקש לי שנה מלאת חוויות יותר מזו {עד כמה ש"על הנייר" היא נראית יבשה.}
לפני יומיים היינו בארוחת ערב אצל דודים. בדרך חזרה עברנו איזה שלט- שבשנייה הראשונה נראה רחוק במיוחד ולא מובן, בשנייה השנייה- כבר היה קריא למדיי- "צומת חסידים" הוא אמר- ובשנייה השלישית כבר חלפנו על פניו. בין כל שניה כזו- הרגשתי את המהירות מתגברת, ואת השלט מתקרב יותר ויותר. משום מה נזכרתי בצה"ל. איך שהיה נראה לי שהחודשים האלה לפני צה"ל כל כך רחוקים.. ופתאום נשאר רק חודש. ומדי זית מתקרבים אליי בצעדי ענק. {האם הדמיון ה"פורה" שלי חולני במקצת?}
סבתא מתגייסת מחר. ז"א, התגייסה היום. ז"א... תלוי מתי פירסמתי. {סבתא, לכל הלא מעודכנים מביניכם= חברה טובה טובה שלי. בעלת כינוי משעשע משהו.}
נראה לי שזה מספיק תווים להיום. מגיעים החברים- משפחה שלנו מגרמניה היום. מחר. הגיעו כבר. דאמט... סיים. אני משום מה ממש מתרגשת. הם באים כלל שנה פעמיים בערך, לביקורים ממושכים במיוחד, אבל מסיבה כלשהי הפעם זה מרגיש לי הרבה יותר חשוב. אני באמת ובתמים יכולה לקרוא להם משפחה. גם אם אין קשר דם.
לילה טוב. נראה לי שהפוסט הזה כבר יתפרסם מחר. {כהה.. יומיים אחרי יותר נכון.}
Jimmy Eat World - The Middle Lyrics
Hey, don't write yourself off yet
It's only in your head you feel left out
Or looked down on
Just try your best, try everything you can
And don't you worry what they tell themselves
When you're away.
It just takes some time, little girl in the middle of the ride
(over, and over)
Everything, everything will be just fine (over, and over)
Everything, everything it'll be alright (alright)
Hey, you know they're all the same
You know you're doing better on your own (on your own)
So don't buy in.
Live right now
Yeah, just be yourself.
It doesn't matter if it's good enough
For someone else
It just takes some time, little girl you're in the middle of the
ride (over, and over)
Everthing, everything it'll be just fine (over, and over)
Everything, everything it'll be alright (alright)
It just takes some time, little girl you're in the middle of the
ride (over, and over)
Everything, everything it'll be just fine (over, and over)
Everything, everything it'll be alright (alright)
Hey, don't write yourself off yet
It's only in your head you feel left out
Or looked down on
Just do your best, do everything you can.
And don't you worry what the bitter hearts, are gonna say
It just takes some time, little girl you're in the middle of the
ride (over, and over)
Everything, everything it'll be just fine (over, and over)
Everything, everything it'll be alright (alright).
It just takes some time, little girl you're in the middle of the
ride (over, and over)
Everything, everything It'll be just fine (over, and over)
Everything, everything it'll be alright (alright)
אוהבת, ושנה מדהימה לכולנו,
Manula.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
