לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

גם אני הידרדרתי לבלוג.. אבוי.


And even left alone one day, aint gonna change, it's not my world.. Before me there's a road i know, the one i chose, myself to go...

כינוי:  Manula

בת: 37



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2007

I'm just a lil star...(:


אוקיי מוזר.

חודשיים שלא הייתי פה.

כל כך הרבה דברים שהשתנו בחודשיים האלה... החיים שלי, בעיקר.

התחיילתי לי. {וכל שאר החברים גם.} מסלול ייעודי קצונה, אם אומר למישהו משהו. כבר חודש וחצי שאני ישנה באוהלים.. אבל זה ממש נחמד לי האמת. יש לי אחלה קורס {מבחינת אנשים, פחות או יותר}, אחלה צוות- הכי קטן, דינאמי וכיפי.. {מדהימים אחד אחד} ובנות ממש טובות באוהל. החשש העיקרי שלי לפני הצבא היה האנשים שאני אפול עליהם, ואני יכולה לומר שזכיתי. הקורס הזה דיי אינטנסיבי מצד אחד, מצד שני לא. ז"א, שיש ימים שלא יהיה לי זמן לנשום מרוב החומר והחומר והחומר ללמוד.. ויש ימים שסתם ימשכו אותי בזמן ל.ע- כי אין להם מה לעשות {ל.ע- לימוד עצמי}

גם אני נשברתי בהתחלה, כמו כולם. עברתי איזה 3 אוהלים אחרי שירד עליי גשם בלילה, ואחרי שבפעמים אחרות ירד לי גשם על התיק והרטיב לי את כל הדברים. כל מיני חוויות כאלה שגורמות לך לבכות ולרצות כבר הבייתה... אבל עכשיו, עכשיו זה דיי משעשע כשחושבים על זה- ואני שמחה שזה קרה כי אחרת- לא הייתה נופלת באוהל שאני נמצאת בו עכשיו.

הצוות שלי הוא הצוות הכי קטן בקורס {10 אנשים מתוך 120} וזה כעקרון בגלל שאנחנו לומדים משהו שונה משאר הקורס {עזבו, אני לא נכנסת למה זה עכשיו.}- כולל החומר של הקורס פחות או יותר. {וזה למה?... כי אני גאון...!} ויש לי צוות מדהים. כולם מהמרכז {גם בקורס כמעט כולם.} ואני היחידה שנחשבת צפונית.. {זה נחמד- להיות קצת מיוחדת חחחח.}. יש לי בו אחת שהיא שמאלנית אתאיסטית, עוד דתי לאומי, רוסי ממש ממש גבוה וציני, רזונת אחת{שלמראית עין בלבד..!!} שקטה כזאת- אבל ממש לא.. , איזה טחון מרמת אביב, אחת שחופרת יותר מידי, קטנה קטנה ילדה של אמא, מישהי שכבר עשתה הכל בחיים, ברבי- שהיא התגלמות המושלמות.. והברביות בעצם.... ואני. שנחשבת הדפוקה בכל הצוות. {והצפונית, אז בכלל}

הקורס דיי כיפי.. התחום שלי ממש מעניין וכולל הרבה מתמטיקה אפילו.

אנחנו ישנים באוהלים, שעד כמה שיראה לכם מוזר אני ממש אוהבת את זה ולא רוצה שיעבירו אותנו לחדרים- הכל שם כל כך נוח ומרווח- לא כמו בחדר של מטר על מטר עם מאתיים בנות. אז נרטבו לי קצת הדברים פעם, ואפילו קמתי רטובה פעם אחרת- אבל בסך הכל איפושהו זו חוויה, וזיכרון מצחיק כזה- ועכשיו אני כבר יודעת איך "להתמודד" עם כל זה בלי להדפק ולשרוד יופי באוהל.

גם נשק יש עליינו כל הזמן.. שזה חביב כשלעצמו {לא!}.. אבל קצת גורם להיות יותר אחראים על הדברים שלנו- ככה שיש יתרון גם ב3 קילוגרמים המעיקים האלה על הכתפיים שלי.

בכלליות מאז הגיוס אין לי הרבה זמן לנשום כשאני מגיעה הבייתה. אני יוצאת רק ימי שישי, וגם זה לא תמיד- כי צריך לסגור פה ושם. הייתי בשבוע משימה, שהיה מטורף משהו- ואסור לי להרחיב כי מתברר שזה סודי או משהו בסגנון.. בכולופן- כשאני כבר חוזרת הבייתה, תמיד יוצא שאני ישנה פחות ממה שאני ישנה בבסיס- בגלל שפשוט מנסים להספיק כל כך הרבה ביומיים האלה בבית.. והעיקר מתרכז בלראות את כולם.

קיצרו לי את הקורס- ובסוף אני מסיימת רק בעוד 4 שבועות. {קורס= חלק א' במסלול... לא, מן הסתם אני עדיין לא הבעלים הגאים [?] של ארון..} ומתחילה את ההסמכה. למזלי ההסמכה שלי היא יומיות- ואני דיי מרוצה מכל הנושא. יגידו כולם מה שהם רוצים על יומיות.. אני רק יודעת שבישביל לישון ולהתקלח בבית שווה לי. אחרי ההסמכה נשארים עוד שלושה שלבים בדרך להיותי פרפר. (: סך הכל?.. מסלול של שנה ומשהו. יותר ארוך משאר המסלולים של הייעודי.. אבל שווה את זה אני מקווה.

 

בינתיים החיים שלי נשארו פחות או יותר אותו דבר.

אותן תהיות, אותן מחשבות, אותן הרגשות.. שום דבר לא השתנה. אני אולי בן אדם קצת שונה איפושהו- גם החודש ומשהו הזה בצבא משפיע, אבל אין ספק שכל אותם בלבולים מתסכלים בראש שלי עדיין שם. כל אותן מחשבות מהפוסט הקודם {חודשיים אחורה} עדיין אמיתיות ורלוונטיות להיום.

באמת שאני בן אדם מבולבל. לפעמים פשוט מתסכל... אבל שיהיה. מתישהו אני אהיה סגורה על עצמי, אני מקווה.. ואז הכל כבר יהיה יותר טוב. מתישהו אני לא אפחד להגיד את כל מה שאני חושבת לכל בן אדם בחיים שלי- וכל זה אך ורק בישביל עצמי. מתישהו אני אדע מי זה בדיוק, ויהיה לי טוב.

{האם זה הפך להיות בלוג אימו? עוד מעט אני אתחיל לשים פה כל מיני כפתורים של נעליי אולסטאר מדממות לבבות שחורים שבורים וכאלה}.

 

היום ערב חג..זה כיף. אני מתחילה למלא מחדש את מלאי התמונות שלי שהלך לו לפני כמה חודשים {8 וחצי ג'יגה... שנתיים וחצי מחיי שהיו מתועדות על המחשב} \:

בקיצור.. הולך להיות שמייח. יום רביעי חוזרים לבסיס בכוחות מחודשים לעוד משימה. {הייתי בעזה בשבוע משימה. טוב נו, לא בדיוק. בערך. חחחחח} אני מקווה שיהיה כיף.. אני רק חושבת שבקרוב הקורס- שלב א' הולך להסתיים- שזה שמח מצד אחד אבל מבאס משהו מצד שני בהתחשב בעובדה שאני הולכת להפרד מהמון אנשים ולא לראות אותם יותר אחרי הקורס.. \: גררר.

כולם פתאום חיילים. מה הולך...?

 

המחזור הבא של כיתות י"ב כבר סיים. קשה לי להאמין שכבר עברה שנה... זה פשוט לא נתפס. איפה כל אותם ימי בגרויות של חוסר מעש וישיבה בספסלים כמו נטושים עד השעות הקטנות של הלילה?...

{כמעט} מסיימי בצפר טריים שלי.. זו הולכת להיות התקופה הכי יפה, נצלו אותה!! {ולכל האלה שמשתוקקים לראות אותי במדים או משהו.. בואו לטקס יום הזיכרון בבצפר.. כמו המסורת- אני אהיה שם.}

 

אז מה איתכם חברס? מה קורה? מישהו התגעגע אליי בכלל?

חסר שלא... עוד מעט אני אחזור לקצת יותר מהעדכונים האלה של פעם בחודשיים.. (:

 

ושיר... חדש, שפשוט גורם להרגיש ממש טוב. ואני חושבת שהוא מקסים.

אני כוכב....?

 

Kelis Lil Star

featuring Cee-Loo

 

There is nothing special about me

I am just a lil star

If it seems like I'm shining brightly

It's probably a reflection of something you already are

I forget about myself sometime

When there's so many other around

When deep inside you feels darkest

That is where I can always be found

That is where I can always be found

That is where I can always be found

 

Just keep trying and trying

It's just a matter of timing

Though the grinding is tiring

Don't let 'em stop you from smiling

Just keep trying and trying

Sooner or later you'll find it

It's surprising how inspiring

It is to see you shining

Cause in the dark of the night you're all I can see

and you sure look like a star to me

 

There is nothing special about me

I am just a lil star

If you try to reach out an touch me

you'll see I'm not really that far

I may not be the brightest nor am I the last one you’ll see

But as long as you notice, that’s just fine with me

Everything’s just fine with me

 

Everything’s just fine with me

 

Just keep trying and trying

It's just a matter of timing

Though the grinding is tiring

Don't let 'em stop you from smiling

Just keep trying and trying

Sooner or later you'll find it

It's surprising how inspiring

It is to see you shining

Cause in the dark of the night you're all I can see

and you sure look like a star to me

 

There is nothing special about me

I am just a lil star

I’ve been running and jumping, but barely

Getting, getting over the bar

I plan on being much more than I, am but that's in do time

But until then I'm guilty, and being humans my crime

Being human that is my crime

Being human that is my crime

 

Just keep trying and trying

It's just a matter of timing

Though the grinding is tiring

Don't let 'em stop you from smiling

Just keep trying and trying

Sooner of later you'll find it

It's surprising how inspiring

It is to see you shining

Cause in the dark of the night you're all I can see

and you sure look like a star to me

 

אוהבת המון.. והתגעגעתי

 

Manula

 

נכתב על ידי Manula , 2/4/2007 13:28   בקטגוריות אז מה היה לנו?, צבא  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לManula אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Manula ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)