לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

גם אני הידרדרתי לבלוג.. אבוי.


And even left alone one day, aint gonna change, it's not my world.. Before me there's a road i know, the one i chose, myself to go...

כינוי:  Manula

בת: 37



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2007

יומיות....?


אוקיי, אז התחלתי יומיות.

ז"א, הגעתי לסיפוחים לחצי שנה שלי בקריה.

זה התחיל גרוע, אין ספק.. כשאת הרוב סיפחו למקום אחד, ואותי למקום אחר... כן, זה ניגן לי נורא. במיוחד כשבהתחלה הוצבתי בתפקיד שבכלל לא התפקיד שלי, בגלל שלישות לא קשובה בכלל.

הרגשתי שאין הרבה מה לעשות בתפקיד, מאחר והעונת התכנון {לא משנה, לא תבינו} נגמרה.. ואתמול אפילו דיי בכיתי הרבה {אחרי ששיבצו אותי בתפקיד לא נכון, ובנוסף שכל החברה שלי במקום אחר.}

אני לא אכנס לכל הסיפור, אבל באמת שהייתי בעצבים, ואמוציות שלא מרפות והרבה דברים.. והייתי נחושה בדעתי לעזוב את המקום שהגעתי אליו. {אחרי יום וחצי שלי שם..}

אז היום בילבלתי לכולם את המוח {הרבה לרן- שגיליתי שהיה באותו תפקיד כמו שלי במקום שרציתי להגיע אליו- ויצא הכי חמוד בעולם ששיגעתי אותו כל היום... וווווושהייתי עושה אותו, סתם כי הוא נראה טוב. אבל אל תתחיל לתפוס מעצמך או משהו.P-: כנראה יש לי פטיש למשקפיים...}

בקיצור.. בינתיים אני נשארת בתפקיד, בתקווה להשאר בו רק לתקופת הסיפוחים- כי בתור קצינה {ולמי שעדיין לא ידע, אני במסלול ייעודי קצונה} אני לא רוצה לשרת שם.

וזייהו, פחות או יותר. {אהה, בעצם כשהתחלתי ביום ראשון הייתי צריכה לחכות כמעט 8 שעות מסתבר רק בישביל טופס קטן ומסכן של אישור כניסה לקריה. וויפי.}

ועכשיו באמת זהו, לגבי הנושא הזה בכל אופן.

בינתיים, אני ביומיות, וקבענו הבנות שנצא היום- אז אני חייבת לעוף למקלחת וכאלה. {אחרי היום הזוועתי של אתמול, פשוט נכנסתי למיטה כמו ילדה טובה ב10- ושכחתי מכל מה שמסביב.. כולל מקלחת.}

אני שמחה שלפחות באזור הקריה יש את החברה מהצוות- אם לא איתי אז בבניין אחר.. ואת רן [כפעלייך.] ואת סבתא פאפא{ראו רשימה} ואנשים שבכלליות יהיה לי נורא כיף לראות בהפסקות וכאלה.

אני אתרגל.. אני מניחה שבסוף הכל עניין של הסתגלות.

תודה רני, ושוב סורי אם חרפנתי אותך היום.

בהזדמנות אני אספר לכם על הקורס והסיום שלו.. רק לא עכשיו.

ולמרות שאתם לא קוראים את זה.. אבל תכנון- אני אוהבת אתכם באמת ברמות שאי אפשר לתאר.

אז מה.. שיר לסיום?

שיהיה.

בהקדשה לצוות שלי המדהים ++.

 

Robbie Williams- She's the One

 

I was her she was me
We were one we were free
And if there's somebody calling me on
She's the one
If there's somebody calling me on
She's the one

We were young we were wrong
We were fine all along
If there's somebody calling me on
She's the one

When you get to where you wanna go
And you know the things you wanna know
You're smiling
When you said what you wanna say
And you know the way you wanna play, yeah
You'll be so high you'll be flying

Though the sea will be strong
I know we'll carry on
'Cos if there's somebody calling me on
She's the one
If there's somebody calling me on
She's the one

When you get to where you wanna go
And you know the things you wanna know
You're smiling
When you said what you wanna say
And you know the way you wanna say it
You'll be so high you'll be flying

I was her she was me
We were one we were free
If there's somebody calling me on
She's the one
If there's somebody calling me on
She's the one

If there's somebody calling me on
She's the one
Yeah she's the one
If there's somebody calling me on
She's the one
She's the one
If there's somebody calling me on
She's the one
She's the one

If there's somebody calling me on
She's the one

She's the one..

 

Manula

 

נכתב על ידי Manula , 1/5/2007 19:10  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לManula אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Manula ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)