אל תבואי לחפש אותי.
לא עכשיו. אני יודע שהשנתיים האלה היו המון בישבילך, גם בישבילי, אני מבטיח.
שלא תחשבי שהיה לי קל לסרב לך.
שלא תחשבי שהיה לי כל כך פשוט לשבור לך את הלב, אחרי כל הזמן הזה.
אני יודע שאת אוהבת אותי.
אני חושב שאני אוהב אותך גם.
אני פשוט לא יודע איך.
שלא תחשבי אפילו לרגע אחד שאת לא מדהימה- ומיוחדת.
אחת אחד הדברים הכי טובים שקרו לי בחיים.
את הראשונה.
אולי, אולי מבחינתי זו הייתה אהבה שונה משלך, אבל זו עדיין אהבה.
שלא תחשבי שלא ניסיתי. ניסיתי, בכל יום וכל דקה וכל שניה... פשוט, פשוט לא הצלחתי, לא יכול.
את מבינה מה זה לא יכול.
יותר מכולם את צריכה לדעת.
שלא תחשבי שלא ניסיתי.
פשוט שלא היה מתאים.
אולי עוד כמה שנים, אני אבוא לחפש אותך.
אולי אני אתבגר קצת, ואעבור את כל הבלבול הזה ששורר בי עכשיו.
אולי עוד תחכי לי. אולי הלב שלך עדיין יהיה שייך לי.
אולי אני אמצא אחת אחרת.
אולי בכלל לא תחכי.
אולי תמצאי אהבה. ואני אשמח, שאת סוף סוף מאושרת.
ואני אשמח- שאני סוף סוף לא גורם לך לבכות.
ואני אשמח, שהחיים שלך מלאים, ומישהו נותן לך את מה שאני לא הייתי מסוגל.
ואם החלאה יפגע בך, רק תגידי. זה אולי מוזר, אבל אני ארצה להכאיב לו.. להכאיב לו על אותו דבר שאני עשיתי.
אולי זה גם להעניש את עצמי, על כל אותם ימים שגרמתי לך לבכות.
אני מצטער.
אני לא חושב שאת מבינה עד כמה שאני מצטער- בהתחשב בעובדה שאת כועסת עליי כל כך. בסדר, לא מאשים אותך.
אפילו אני הייתי שונא את עצמי. אם רק היית מבינה..
אני מצטער שאני משגע אותך ככה, ואולי איפושהו מעלה רגשות ישנים מצטער ששיגעתי אותך אז.. ונתתי לך להגיע למצב הזה. אולי הייתי קצת ראש קטן. אבל גם את. אני בטוח שאת יודעת.
בכל מקרה, אני מצטער ילדונת. אני חושב שהסיבה להכל היא שלמרות מה שהיה- וקרה- את עדיין חשובה לי נורא.
אני מצטער שפגעתי- לא מצטער על מה שקרה. נראה לי שגם את לא.
זה עדיין היה זמן מדהים ביחד.
שיהיה לך טוב מתוקה, אני מאחל לך את כל הטוב בעולם. באמת. מגיע לך הכל..
אני.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
