אני רוצה שתקראי כל מילה ומילה שלי.

גם את אלה שלא כתובות פה.

מוזה שלי.

לא שיניתי כלום,

לא באהבה, לא בגעגוע ששורף.

לא באף אחד מהדברים.

אולי זה הפחד, של הקרוב קרוב הזה.

יכול להיות.

אני לא יודעת אם את זוכרת,

אבל אז ביין כל הירוק הזה,

בחיבוק שלך היה לי הבטיחון לדעת,

לדעת הכל, מאהבה עד כאב, בשניה אחת.

ואז החלמתי.

אבל אף פעם לא לגמריי.

הכנות היא הדבר היחיד שמחזיק אותי,

הכנות והלבד.

והמילים שלך כאילו חרוטות לי בלב.

המילים והשיר שלך.

תקחי את כל מה שקיבלת ממני עכשיו, ואל תאבדי אותו אף פעם.

אוהבת, בכנות, ולא רק במילים.