יש כל מיני

נכתב ב 24.1.05

וכך יוצא

שברגע זה ממש החלטתי שלא לראותך לעולם.

לא להיי ולא לביי אני חיה את חיי, וזה מתוק וזה זוהר וגם קסום מספיק בשבילי.

החיים בפסיעות אנושיות רגילות הם צרים ומדכאים,

מה שמגביר בי את הצורך לקצץ ולתבל, לערוך ולשנות, להחליש ולהדביק הכל מחדש.

כי החיים שמסביב הם לא יפים, הם לא שווים, הם לא גזורים עלי בסטייל, אין אהבה ואין אמון, יש מין כבוד חלשלוש שאולי ראוי שייקרא "הדדיות".

ועלי צריך לשמור, כי אם לא אני - מי כן? לא, אין מקום, לא לא, אין מקום לאף אחד, לאף אחד שלא אוהב אותי בכל לבו ומאחל לי רק טוב.