| 11/2006
 עידכון אחרי הרבה זמן
לא כל כך היה לי זמן להיות פה ולעדכן, אבל אני אנסה לכתוב מה שאני זוכרת...
ביום חמישי בעבודה התחלתי להרגיש לא טוב. כאב לי הראש כאבי תופת, ולא יכולתי לעשות כלום, אפילו לא לישון. אז אחרי העבודה הלכתי לבית של אמא ונחתי שם קצת. אח"כ אני ועירית החלטנו ללכת אליי הבייתה כי בשישי-שבת אנחנו נהיה בדימונה, אז הלכתי להכין את התיק שלי ועל הדרך עירית הייתה עם המחשב. ואז החלטתי שאני אישן באותו לילה בבית של אמא, כי אמא נסעה לדימונה ולא רציתי שעירית תישאר לבד עם ענבל בבית, כי היא הייתה משתעממת. אבל לפני שהלכנו, סילביה ועידן הכינו לנו ספגטי ונקניקיות ואחרי זה הלכנו.
לא ישנתי טוב בכלל בלילה, אבל בכל זאת הלכתי לעבודה. כבר ברגע שאספו אותי לעבודה ביום שישי, ידעתי שעשיתי טעות והייתי צריכה לקחת יום חופש. מנהל העבודה שלי הבין אותי אבל אמר שיהיה קשה למצוא עכשיו מחליף, אבל הוא שלח אותי למרפאה שנמצאת ליד גן הילדים שאני עובדת בו וקיבלתי חופשת מחלה. לא מצאו מישהו שיחליף אותי, אז שרדתי עד 12:45. אח"כ הלכתי לבית של אמא, החלפתי בגדים וישר יצאנו לדרך לכיוון דימונה. היה חשוב לי לנסוע, כי בשנה שעברה לא הייתי ביומולדת של ליאל, וגם שאני חולה אז אמא וסבתא בטוח יעזרו לי להרגיש יותר טוב.
הגענו לדימונה בדקה ה-90, נחנו קצת ובערב בשעה 20:30 אילנה באה לאסוף אותנו והלכנו לארוחת ערב אצל הלל. היה סבבה וקצת צחוקים וב-23:00 בערך הלכנו לבית של סבתא. סבתא הביאה לי איזה כדור שמה-זה עזר לי ואחרי זה הלכתי לישון.
ביום שבת קמתי ב-13:00, והרגשתי שהשלמתי שעות שינה. אכלנו ארוחת צהריים ובסביבות 15:00 אני ועירית הלכנו לבית של תמר. היה ממש כיף לראות את כולם, ובמיוחד את ליאל, רק התבאסתי בהתחלה שהיא שכחה אותי... אבל אין מה לעשות, זה בגלל שאנחנו גרות רחוק אחת מהשנייה. הבאתי לה 2 דובים והיא ממש שמחה. בסביבות 19:00 חתכנו לה עוגה, ואני ועירית אכלנו ממנה ואח"כ הלכנו לבית של סבתא. ישבנו שם חצי שעה בערך ואז יצאנו לדרך לאשדוד. בתחנה המרכזית בב"ש, פגשתי את עינבי. והיה מה זה כיף לפגוש אותה כי לא ראיתי אותה המון זמן, והיא העבירה לי את הנסיעה לאשדוד עם הסיפורים שלה חחח דרך אגב, היא הייתה שם כי היא נסעה לחבר שלה בדימונה.
כשהגענו לאשדוד, הלכתי לישון אצל אמא ולקחתי ימי חופש בראשון, שני ושלישי כי עדיין לא הרגשתי טוב.
ביום ראשון הייתי כל היום בבית ועירית גם לא הלכה לביצפר, אז ככה שלא היה לי משעמם. העברתי איכשהו את היום ועוד פעם נשארתי לישון בבית של אמא.
ביום שני, אני ועירית קמנו מוקדם. הלכנו לבנק, כדי למשוך כסף, כי בצהריים הייתה הברית של הבן של רויטל, ואח"כ המשכנו לבית שלי כדי לשים את התיקים שלי שם וגם כדי לבדוק מתי יש לנו אוטובוסים לאשקלון ואז לנתיבות, ואח"כ חזרנו לבית של אמא כדי לאסוף אותה ואח"כ נסענו לסיטי ולקחנו אוטובוס לאשקלון.
הגענו לברית באיחור, פיספסנו את העניין של הברית והגענו רק לארוחה, אבל כולם הבינו אותנו בגלל המרחק ונורא שמחו לראות אותנו. רויטל נורא שמחה לראות אותנו ואמרה לנו שהיא קרה לתינוק דביר-נפתלי. דביר, כי זה שם יפה (סתם, אני חושבת ככה) ונפתלי, על שם אבא שלה.
אחרי שכולם התקפלו, ישבנו עוד קצת עם כולם ואורפז המסטולה הזאת השתכרה מהקולה חחח (עירית, זוכרת?) ואח"כ שירן הסיעה אותנו לתחנת האוטובוס ובדיוק הגיע האוטובוס. גם באשקלון האוטובוס הגיע צ'יק-צ'ק וכשהגענו לאשדוד, החלטתי לנסוע לבית שלי כי הרגשתי גרוע ורציתי להיות לבד.
ביום שלישי העברתי את רוב היום אצל אמא, עם עיריתו'ש ובערב חזרתי לבית שלי.
אתמול היה יום נורמלי... חזרתי לעבודה, ובדרך לעבודה פגשתי את ניקו ליד קניון "לב אשדוד" והוא עשה לי את הבוקר עם החיוך שלו. כשחזרתי מהעבודה הלכתי לבקר את עירית כי היא נהייתה חולה וכשחזרתי הבייתה באתי עם מרץ, סידרתי את הבית והכנתי אוכל ועידן בא בדיוק כשסיימתי להכין. ישבנו לאכול ואח"כ נכנסתי להתקלח ולישון.
היום הלכתי לעבודה ולא עשיתי משהו מיוחד... אבל עוד מעט ניקו יבוא אליי ונראה מה יהיה. אם יקרה משהו מיוחד, אני אעדכן חחח
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
