ילדה קצת שונה..
מה כותבים שאין מה לכתוב? =] |
| 4/2005
 מצב נפשי מוזר....
אני בכלל לא יודעת מאיפה להתחיל..
יש מלא מלא דברים.. ואני פשוט רוצה לכתוב הכל אבל אני יודעת שאני לא יצליח גם כי אני ממש עייפה ואני ממש מרגישה כאילו כול שניה אני הולכת למות פה.. אני באמת באמת לא מרגישה טוב.. תמיד אני אומרת שאני עייפה אבל הפעם זה קיצוני ממש... אוףףףף אני פשוט רוצה לכתוב הכל ואת כל מה שעובר עלי אבל אני לא יודעת מאיפה להתחיל... טוב יאללה נתחיל בהכי חשוב..
טוב אז ככה יש לי דודה אחת מצד אבא שלי ובגלל שהיא גרה רחוק כל כך אז אין לנו ממש קשר חוץ מזה שהם באים לפסח ועוד איזה פעמים-שלוש בשנה... לפני חמישה ימים בערך היה לה אירוע מוח (הוא שווץ מוחי תקראו לזה איך שאתם רוצים) עכשיו כרגע היא בתרדמת ולא יודעים בדיוק מה יקרה לה. היא בקומה יעני או "צמח" אולי ככה אתם מכירים את זה יותר.. בינתיים לא יודעים מה יקרה איתה.. אבל גם אם היא תקום (מה שכניראה לא יקרה) היא תהיה משותקת.. ולא תוכל לתפקד.. לה יש בעל ושתי ילדים גדולים כבר. אחד כבר גר לבד בן איזה 27 משהו כזה ועוד ילדה אחת שעוד גרה בבית והיא בת 22 בערך.. עכשיו הדודה הזאת היא הייתה מאוד מאוד שטלטנית.. היא הייתי עושה הכל בבית מבשלת מכבסת מנקה הכל בקיצור והם לא יודעים לעשות כלום.. הם בכלל המשפחה גמורה לגמרי לפי מה שהבנתי הם כל היום בבית חולים ולא מוכנים לזוז משם ללכת לעבודה או לדבר אם אנשים אחרים וזה.. עכשיו לסבא וסתבא שלי גם מאוד מאוד קשה הם לא ממש יודעים את האמת מה שעוד יותר מקשה על כל העיניין. כי צריך להסתיר מהם את כל האמת (שהמצב שלה קשה הרבה יותר ממה שהם יודעים) ולי מאוד קשה לשקר להם כי אני ממש ממש אוהבת אותם ואני לא רוצה לפגוע בהם..
על המצב בבית:
בכלל כל זה חייבים להיות אם סבא וסבתא כל היום.. ואבא בכלל בקו בין ת"א לעפולה והוא נורא לחוץ כי כאילו הכל נופל עליו.. וכמובן יש לי את האחות הבינונית שלי שלא מעניין אותה כלום חוץ מעצמה והתחת שלה. מה שעוד יותר עושה את האוירה מגעילה.. כי היא ממשיכה להביא את החברות שלה הביתה ולצאת ואז אבא צריך לבוא לקחת אותה מפה לפה ואז הוא עוד יותר עצבני.. ויש את האחות הגדולה שלי שהיא לא רוצה להתבגר והיא מתנהגת כמו תינוקת ותמיד צריכה את כל הצומת לב של כולם וכל הזמן צוחקת מה שממש לא מתאים עכשיו.. ואני ואמא שלי היחידות ה"נורמליות" כאן.. ואני מנסה לעזור כמה אני יכולה.. אני עוזרת לה לבשל להם אוכל ובכלל בהכל.. אבל אני גם צריכה להיות הרבה אם סבא וסבתא.. וגם זה ממש קשה לי.. כי הם בטוחים לפי מה שאמרו להם שעוד מעט היא תצא מזה והכל יחזור להיות כמו קודם.. אני כבר לא יכולה לחיות המתח הזה... בא לי לעזוב הכל.. בא לי לברוח לאנשהו. לא ידעת.. למקום אחר לשכוח הכל אולי אפילו משהו קיצוני יותר.. אני לא רוצה לחשוב על דברים עכשיו.. אבל זה ממש קשה הכל זה כמו בועה כזאת.. שלא יודעת למה יש לי הרגשה שהכל נופל עלי.. אבל אני בכלל לא קשורה לזה.איכשהו יוצא שאני מחזיקה את כל הבית.. כל השאר משחקים אותה גיבורים.. למרות שיודעים ואי אפשר להסתיר את זה שקשה להם.. ואי אפשר להתחמק מהאוירה של הלחץ והמתח ומדי פעם יש התפרצויות עצבים.. אנ מכירה את המשפחה שלי כל כך טוב שאני שמה לב להכל למרות שלרוב אני לא רוצה לשם לב.. יש לי מין תכונה כזאת של "לקרוא" אנשים. את האופי שלהם את מה שהם רוצים להגיד את הכל.. ואפילו אם הם בטוחים שאף אחד לא שם לב לזה..
אני חושבת שאני משתנה...
לא ידעת למה... אולי בכלל כל מה שקורה אולי בכלל מה שסיפרתי פעם שעברה.. עד לפני כמה חודשים נישבעתי שאני לא רוצה להשתנות שטוב לי ככה כמו שאני אבל זה כבר ממש לא תלוי בי.. אני מרגישה פתאום נורא שונה.. אני כאילו מתבגרת באיזה שהוא מקום.. אני מתחילה להשמע יותר בוגרת ואני בכלל חושבת הרבה יותר על החיים ועל אשנים שקשורים עלי... יש דברים שכבר לא מעניינים אותי ואני מתחילה לדבר ולייעץ כל מיני דברים שלא יודעת מאיפה אני יודעת את כל זה אני גם מתחילה לדבר לעניין כזה ויש לי מין שיחות מוזרות כאלה וגם השפת דיבור שלי ממש שונה.. ואני ברגישה הרבה יותר גדולה ומבינה מהאחרים אפילו שהם יותר גדולים ממני ויש להם יותר ניסייון חיים וכאלה.זה גם מתבטא בשירים שאני שומעת..
בזמן האחרון מלא אנשים נותנים לי להאמין שאני חכמה או שאני צודקת.. וזה גם קשור להתבגרות שלי.. אני מצליחה בוויכוחים אני צודקת כזה אני חושבת יותר נכון ואני גם מרגישה שאנשים יותר מקשיבים לי ואוהבים לדבר איתי ככה...
המורה לאנגלית שלי נותנת לי בכלל הרבה חיזוקים אני מצליחה להסביר את עצמי אני מצליחה לעביר את מה שאני מרגישה יותר טוב..
ובכלל המון אנשים כל הזמן אומרים שלי אני חכמה ושאני יכולה להיות פוליטיקאית ושיש לי חוכמת חיים כאלה.. כל אחד אוהב לשמוע דברים כאלה גם אני ברור אבל.. אני מקשיבה רק לאנשים אני יודעת שהם באמת מתכוונים שהם באמת מבינים בזה שהם יותר חכמים ממני אם יותר ניסיון בדברים האלה.. זה גם קשר לזה שאני מתחילה "לנתח"אופי של אנשים שאני מכירה או לא.. תמיד רציתי להיות כזאת.. אחת שיודעת לקרוא אנשים ישר לפי הדיבור שלהם לא לפי המראה לעדת איזה מין אנשים כמו אבא שלי כזה.. תמיד מה שהוא אמר לי משהו אני יודעת שזה נכון אני מאמינה לזה וככה אני לומדת להכיר את עצמי. פעם הייתי ילדה שחייבת להגדיר את עצמה עד בשיחה לי שיחה אם היועצת וזה ממש עזר לי היא אמרה לי משהו מאוד חשוב שאין דבר כזה מישהו שהוא בדיוק כמוך שאני יפסיק לחפש את הנפש התאומה כי כל אחד הוא שונה.. ואין דבר כזה להכניס את עצמך לתוך הגדרה אם אתה ערס או פרחה או פריקית שכל אחד ישמע מה שהוא אוהב אפילו אם הוא חושב שזה מוזיקה של אנשים מסוימים.. וכל אחד מיוחד והוא יכול לעשות עירבוב של מה שהוא רוצה למשל לשמוע מוזיקה של ערסים ולהתלבש כמו פקצה ולאהוב שחור שזה לא משה ושאני לא יתחיל לחפש לעצמי הגדרות ושאני יקשיב לעצמי ולמה שאני אוהבת ושלא היה אכפת לי לאיזה "קבוצה" זה שייך...
לא יודעת.. אני לא טובה לבהסביר את עצמי אבל ככה זה בערך.. ניסיתי כמה שיחולתי למרות שחלק מהמשפטים לא מנוסחים טוב או שחזרתי כמה פעמים על אותו דבר באבל באמת ניסיתי להסביר מה אני מרגישה..
מגמות:
טוב אז יש לנו מלא מלא מגמות ובחירה בביצפר. אני הכי הכי רוצה רדיו אבל יש לי בעיה בגלל שאני במב"ר מותר לי לבחור רק שתי מגמות והרדיו תופס לי את שניהם.. ואם נגיד אני הרצה להחליף בי"א אני לא יוכל כי אין לי ברירה אחרת.. אבל אני גם רוצה את קולנוע ודרמה.. ואת זה אני יכולה לקחת בזוג אז זה או רדיו או קולנוע ודרמה.. ואני לא יודעת מה לבחור.. אני ממש רוצה רדיו אבל יש אם זה פול בעיות.. אוווף.. טוב מזל שיש לי שיחה אם היועצת על זה היא כבר תעזור לי אני מקווה..
יאללה מפה אני עפה למיטה ועכשיו אני ממש מאושרת מה שמקודם לא כל כך הייתי.. הספקתי את רוב מה שרציתי לכתוב..
איזה כיף זה... איזה שיחרור כזה.. עכשיו אני רק צריכה שינה טובה ומחר להתאמן למטמטיקה הכל היה בסדר! אני מקווה..
טוב ביי מאמי לילה טוב...
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
