ילדה קצת שונה..
מה כותבים שאין מה לכתוב? =] |
| 4/2005
אין לי שמות טובים לבלוגים!!! אין לו נושא סבבה?
היום החלטתי לכתוב יחסית מוקדם את הבלוג.. אני מקווה שאני הזכור כל מה שרציתי לכתוב...
אבל דבר ראשון... מה קורה? מה שלומכם? הכל בסיידר?
אוף עוד מעט ניגמר החופש.. [הוא היה קצר כמה תמיד..] ועוד לא התחלתי לעשות שיעורים ועבודות.. וכמובן ההורים מתחילים כבר ללחוץ.. אוף! אני לא רוצה.. לא רוצה לא רוצה! למישהו יש בעיה אם זה? למה כל דבר טוב חיב להיגמר? [ואני מדברת בכללי על החייים] תמיד שטוב לי למישהו אחר רע! תמיד שאני מאושרת מישהו אחר רוצה שזה יגמר כבר.... קראתי פעם באיזה עיתון שבחיים הם כמו פאזל עם מלא חלקים ורק תצריך לדעת לחבר אותם.. לא יודעת היית תקופה שבאמת האמנתי בזה.. עכשיו זה נישמע לי ממש ממש מטומטם זה בכלל לא הגיוני.. וזה הדוגמאות שהבאתי לכם [מה שכתבתי למעלה] וזהו זאת הפתיחה לי לבלוג הזה..
אהההה.. ועוד משהו חשוב.. שקראתי ואני ממש מסכימה איתו! זה ש80% מהדברים שאנחנו אומרים אותם עכשיו או חושבים שהם נכונים עוד 10 שנים ממש לא נסכים איתם.. וזה יראה לנו נורא דבילי ואידיוטי בכלל לחשוב ככה.. זה ההוכחה שאנשים כל הזמן משתנים.. ושהדעות שלהם כל הזמן משנתנות ורואים את זה באיחוד אצלי.. אני לא החלטית.. והדעות שלי משתנות נורא מהר.. זה עוד חיסרון אצלי.. וזה גם ההוכח לזה שתמיד צריך לקבל גם דעות של אנשים ולהשאר אם ראש פתוח כי לא תמיד רק אתם צודקים! ולא תמיד אתם יודעים הכל.. ושתמיד יש עוד גירסאות לסיפור אני למשל דיברתי אם אחד באיסיקיו שהיה לו דעה אחרת משלי בפוליטיקה והוא היה מזה חד משמעי.. הוא בכלל לא רצה לשמוע דעות של אחרים ולא לקבל אותם.. אמרתי לו שאני מכבדת אותו ואת הדעה שלו ושהוא גם צריך לכבד אותי ואת דעתי.. הוא לא הסכים ועוד יותר התעצבן.. זה גם מראה על סנוביות.. ואני שונאת סנובים.. לא הייתי מוכנה לדבר איתו יותר.. זה נורא עיצבן אותי.. היה אצלו רק שחור או לבן.. אין באמצע.. אין עוד אפשרויות.. אולי אפשר להגיד שהוא בן אדם החלטי וכל החרא הזה.. אבל מצד שני לא כיף לדבר איתי.. לא כיף אפילו להתווכח איתו.. הוא לא "איש שיחה" וזה חיסרון הרבה יותר גדול... [לדעתי]
ויש עוד משהו אחד לפני שאני ממש מתחילה את הבלוג שלי... אמרו לי משהו נורא מעליב אבל הצלחתי גם ללמוד ממנו די הרבה.. אולי זה ישמע לכם מוזר.. אבל זה עזר לי.. אתם בטוח לא תבינו אבל בכל זאת.. מישהו אמר שלי שאני מוציא את כל הכיף מהשיחה.. בהתחלה נורא נעלבתי.. ואז כל הזמן חשבתי על זה כל הזמן. כל השיחה וזה היה לי מין מפה כזאת.. משהו שהוביל אותי.. אפשר להגיד שאני ילדה די פתוחה או זורמת.. אפשר לדבר איתי די הרבה זמן.. אני לא יבשה או כאלה.. ואני אוהבת להקשיב ולהתענין באחרים ואני גם יכולה סתם כזה לדבר אם מישהו שאני לא מכירה ממש הרבה זמן.. ושיחות כפית כאלה וזה. [זה נישמע קצת שוויצרי או משהו כזה.. אבל ככה אני מרגישה] ושהוא אמר לי את זה זה הבריא לי מלא דברים.. אפילו הייתי יותר פתוח ממה שאני עכשיו.. זרמתי איתו כזה ובהתווכחתי איתו ומעכשיו מאז שהוא אמר לי את זה שאני הרבה יותר חופשי כזאת... יותר קל לי לדבר ויותר כיף גם לאחרים לדבר איתי אני חושבת.. כי באמת כזה לא הייתי הכי נחמדה איתו ותמיד עשיתי לו דווקא והיה לי יציאות מתחכמות כאלה שתמיד הורסות את כל האווירה.. וזהו :)) חח זה מה שרציתי להגיד עליו..
אז המסכנה: למרות שנעלבתי למדתי מזה די הרבה.. אולי לא ממש הצלחתי לעביר לכם את זה אבל אני מקווה שהבנתם.. או שסתם עכשיו אתם יודעים את זה.. זה גם חשוב!
טוב עכשיו בקטע היותר אישי...
זוכרים שסיפרתי לכם על סיון? וכמה היא דומה לי.. וכמה שהיא נפש תאומה?
אז עכשיו... מצאתי עוד מישהו.. ברד! [שם מוזר אני יודעת... תקחו אוויר וכמה דקות ותחזרו אלי] עכשיו הוא דומה לי בדברים אחרים.. כאילו לו בטעם שלו במוזיקה או הדברים שהוא מרגיש וזה.. הוא דומה לי בדברים כללים.. אבל ממש ממש דומה.. כאילו זה אפשר להגיד מדהים! יש לנו את אותו קו חשיבה כזה.. נגיד בזה שהוא גם ממש אוהב שחור או בסדר יום שלו בזה שהוא גם לא אוהב ספורט באיפה הוא אוהב פירסינג אפילו בתסרוקות בשער.. בטח זה נישמע לכם מטומטם כי זה כמה דברים קטנים.. אבל זה לא ככה! זה מסתכם בסוף בהכל פשוט בכל!.. ואפשהו גם בלהבין אחד את השני.. אולי אתם תגידו שזה רק עניין של טעם [גם על זה תרציתי לכתוב פה בבלוג הזה] אבל זה לא ככה.. אנחנו שני אנשים שלא מכירים שלא ניפגשנו ולא כלום ואנחנו כל כך דומים בהכל אולי אנחנו מדברים מעט זמן יחסית אבל עד עכשיו על הכל הסכמנו!.... כמו דיסק ועטיפה [חחח בדיחה פרטית].... כאילו כיף לנו לדבר ולהבין אחד את השני... אבל אני יכולה להגיד שאם סיון אני יותר מחוברת! כי אצלה זה כבר ברמה הרגשית יותר... בזה שהיא מבינה אותי באופי והכל. טוב יאללה עליה כבר דיברנו...
אני חייבת להפסיק לכתוב "הכל" ו"זה" ו"כאלה" ו"ממש" אוףף.. חחח
רציתי לכתוב עוד משהו אבל כבר פעם אחרת. אין לי כוח ולוחצים עלי פה באיסיקיו..
אה.. ואם כבר דיברנו פעם על מוגי אז אני חייבת לעדכן נכון?!?!?
אז ככה.. בזמן האחרון לא יוצא לנו לדבר הרבה.. וזה נורא מבאס.. כי אולי זה ישמע מוזר אבל שמדברים כל יום יש הרבה יותר על מה לדבר.. כי אם נגיד מדברים פעם בה אז צריך להגיד רק דברים חשובים ולא לפרט וזה ואם מדברים כל יום אפשר לדבר על כל ולפרט וזה.. וככה אני יותר אוהבת... אבל לא יודעת השיחה האחרונה לא היית משהו ומזה התחלתי להתבאס ממנו והכל אבל בסוף וא כתב לי הודעה נורא יפה כזאת.. אז אני כבר לא יודע.. זה לפחות שה לי הרגשה יותר טובה!
טוב יאללה.. אני ממשיכה לדבר אם דוד.. הוא נתן לי מחמאה.. חחח
אז ביי לכם לילה טוב...
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
