ילדה קצת שונה..
מה כותבים שאין מה לכתוב? =] |
| 9/2005
 כמה פעמים רציתי לעדכן ולא היה לי חשק?
אבל לא יודעת אף פעם אין לי ממש זמן וכוח..
כי בשביל לעדכן אני צריכה הרבה מאוד זמן חשק וריכוז, מה שלא קורה הרבה ביחוד עכשיו שיש את הבית ספר ויש לי תמיד מלא מלא דברים לעשות..
בימים האחרונים אני אומרת לעצמי כמעט כל יום שאני צריכה לעדכן שאני חייבת היום, כמובן שזה אף פעם לא קורה..
ת'אמת שיש לי מלא מה להגיד ולכתוב אבל אני עייפה נורא אז אני הכתוב משהו שכתבתי בשעור לשון [כניראה בגלל שהיה לי כ"כ כיף שם]:
כמה דברים הייתי רוצה לדעת?
כמה דברים הייתי רוצה לעשות?
כמה דברים הייתי רוצה לקנות?
כמה אנשים הייתי רוצה להכיר?
כמה אנשים הייתי רוצה לפגוש?
כמה פעמים נורא רציתי להיות לבד?
כמה פעמים הרגשתי רע על משהו שעשיתי?
כמה פעמים הרגשתי טוב?
כמה פעמים התחרטתי על משהו שעשיתי?
כמה פעמים חשבתי על אותו דבר?
כמה פעמים עשיתי טעות?
כמה פעמים רציתי להרוג משהו?
כמה פעמים לא התכוונתי?
כמה פעמים יצאתי מטומטמת?
כמה פעמים עשיתי את עצמי מישהו אחר?
כמה פעמים עשיתי משהו למען מישהו אחר?
כמה פעמים שיקרתי?
כמה פעמים אמרתי את האמת?
כמה פעמים נפגעתי?
כמה פעמים פגעתי?
כמה פעמים רציתי למות?
כמה פעמים התעלפתי?
כמה פעמים התאהבתי?
כמה פעמים איכזבתי מישהו קרוב?
כמה פעמים אכזבתי את עצמי?
כמה פעמים עשיתי משהו שלא רציתי?
כמה פעמים חשבתי עליו?
כמה פעמים אנשים חשבו עלי?
כמה אנשים התאהבו בי ?
כמה אנשים חושבים עלי?
לכמה אנשים אני חשובה?
כמה אנשים אהבו אותי?
כמה פעמים חזרתי לאותו מקום נורא?
כמה פעמים רציתי לדבר ולא יכולתי?
כמה פעמים הייתי כל כך קרובה להשיג מה שאני רוצה ולא הצלחתי?
כמה פעמים הגשמתי חלום?
כמה פעמים שנאתי משהו?
כמה פעמים היה לי טוב באמת?
כמה פעמים פחדתי מהאמת?
כמה פעמים הדחקתי משהו?
כמה פעמים טעיתי?
כמה פעמים התגעגתי למישהו/ משהו?
כמה פעמים זכיתי?
כמה פעמים אכזבתי?
כמה פעמים בכיתי?
כמה פעמים עשיתי שטיות?
כמה פעמים רציתי לעשות משהו שלא יכלתי?
כמה פעמים פגשתי מלאך?
כמה אנשים זכו להכיר אותי באמת?
כמה אנשים באמת היה לי שווה להכיר?
כמה אנשים שווים את אהבה שלי?
כמה אנשים הייתי רוצה למחוק מהחיים שלי?
כמה אנשים הייתי מעדיפה לא להכיר?
כמה פעמים ידעתי מראש שאני עושה טעות ובכל זאת עשיתי את זה?
כמה פעמים העלבתי מישהו בכוונה?
כמה פעמים סבלתי?
כמה פעמים אמרתי משהו שלא הייתי צריכה?
כמה פעמים נטשתי?
כמה פעמים הברחתי?
כמה פעמים היה לי חרא?
כמה פעמים רציתי להיות מישהו אחר?
כמה פעמים לא רציתי אבל הייתי צריכה?
כמה פעם קינאתי באנשים?
כמה פעמים רציתי להיות מישהו אחר?
כמה פעמים הרבצתי?
כמה פעמים חטפתי מכות?
כמה פעמים זה באמת היה מגיע לי?
כמה פעמים צעקתי על משהו לא בכוונה?
כמה פעמים הצטערתי על משהו שלא עשיתי?
כמה פעמיים הייתי קרובה למוות?
כמה פעמים לכלכתי על מישהו?
כמה פעמים רציתי להיות עשירה?
כמה פעמים רציתי לגעת באושר?
כמה פעמים חלמתי?
כמה פעמים חזרתי למציאות?
כמה פעמים שמרתי סוד?
כמה פעמים הצלתי חיים?
*כמה פעמים באמת עזרתי למישהו?*
כמה פעמים התרגשתי?
כמה פעמים בכיתי משמחה?
כמה פעמים עשיתי משהו טוב?
כמה פעמים הייתי טובה מדי?
כמה פעמים סלחתי?
כמה פעמים יצאתי רעה?
כמה פעמים נקמתי?
כמה פעמים שיקרתי?
כמה פעמים עשיתי משהו שלא הייתי צריכה לעשות?
כמה פעמים התגאו בי?
כמה פעמים הייתי גאה בעצמי?
כמה פעמים אכזבתי את ההורים שלי והמשפחה?
כמה פעמים???
לילה טוב לכולם..
[בחיים לא כתבתי משהו כזה.. זה היה ב"להט הרגע"]
עריכה:
ת'אמת שאני לא ממש נרדמתי, וחשבתי על משהו.. לכולם כתוב באוואי במסנג'ר וגם בכללי אנשים שאני מדברת איתם, נגמר להם הכוח.. מי לעזעזל שאב אותו מכולם?
לאן נעלמו לנו האנרגיות? הרצון להמשיך לחיות? הרצון להנות? הרצון להתקיים? אוף, זה מעצבן ומבאס, אני כולה בת 15, מה רוצים ממני? תמיד יש את ההרגשה משהו נושף לי בעורף, מין מרדף כזה, גם עם אחרים היו מרוצים אני לא!
למה אי אפשר לעשות הפסקה?
לאן כולם ממהרים? ולמה תמיד מבטיחים שבסוף יהיה טוב? למה אני יודעת שזה לא יקרה? למה לפעמים אני שמחה ולפעמים לא? הייתי יכולה לעשות עוד שורה ארוכה מאוד של "למה" אבל אין לי כוח.
בטח כל מי שנכנס לבלוג הזה ולא מכיר אותי חושב שאני איזה ילדה דכאונית, זה ממש לא נכון!
בשבוע הראשון ללימודים דיברתי עם משהי שקוראת את הבלוג שלי היא אומרת שבכלל לא רואים אלי, שאני בכלל לא נראת לה עצובה או בדכאון או שעובר עלי משהו קשה, הסמקתי ושתקתי, לא היה לי מה להגיד. אין לי תשובה על זה. בהתחלה זה עיצבן אותי נורא, באיזה זכות היא מתערבת? אבל אחר כך חשבתי על זה, ועדיין אין לי תשובה. מה אני משקרת? מה זה לא באמת מה שאני מרגישה? או שפשוט אני שחקנית מעולה? ולמה תמיד שאני ניכנסת לפה אני מרגישה חרא וכל המחשבות הרעות עולות, אבל שאני יוצאת יש מין שיחרור כזה, הקלה ענקית שאין לה הסבר. מה שגורם לי אהבה-שנאה ל"מקום" הזה.
טוב אני חוזרת למיטה.. ללטף את ציפי בזמן שהיא ישנה, עד שאני ירדם. לילה טוב לכם [בפעם השניהה היום]
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
