ילדה קצת שונה..
מה כותבים שאין מה לכתוב? =] |
| 6/2007
אושר קטן
אומרים שאושר בא בדברים הקטנים..
אני תמיד פחדתי להיות מאושרת.. פחדתי לשכוח את הדברים הרעים שיש לעולם לתת. ואני עידן מפחדת, אני בחיים לא יגדיר את עצמי כמישהי מאושרת.. כמו שאני בחיים לא יגיד את הביטוי "הכל טוב" כי אף פעם דברים לא הכל יהיה טוב.
אף פעם לא כתבתי משהו כזה.. ואף פעם לא ממש תיארתי בפריטי פרטים רגש/תחושה...
אני רוצה לספר לכולם וגם לך מה אני מרגישה כל פעם לפני שאני בוקדת הודעות ממך.
אני אוהבת להגיע למחשב. למשוך את הזמן הכי הרבה שאפשר.. לבקר בכל האתרים שאני מכירה לבדוק את כל האימיילים ולמשוך את הזמן של הצפייה להודעה ממך..
ואז להכנס לאתר ההוא שתמיד העמודה של המסרים עולה אחרונה ועד אז להתווכח עם עצמי אם יהיה לי הודעה ממך או לא.. כי רק אתה יכול לכתוב לי לשם הודעות! וללחוץ בזהירות על התיבה והיא נפתחת כל כך לאט תמיד.. ותמיד אני חושבת אולי נפל הגורל זאת פרסומת בכלל? אולי זה לא יהיה ממך ואז אני התאכזב? ואולי אין בכלל הודעות? [מה שקורה רוב הפעמים לפי התקיפות שאני באה לבדוק עם שלחת]
ושיש אני פותחת את העמוד של ההודעות ואני רואה את השם שלך ליד ההודעה אני פותחת אותה ובהתחלה רק מסתכלת עם היא ארוכה או לא.. כי אני אוהבת הודעות ארוכות ממך זה תמיד יותר כיף לקרוא... ואני תמיד חושבת לעצמי עם יש סימן שאלה בסוף.. כאילו עם אתה רוצה שנמשיך להתכתב או שאני כבר מציקה לך?
ואחרי שאני קוראת את ההודעה, ולא משנה מה כתוב בה מרוח לי חייך מפה על מצעד הגאווה בירושלים אני יוצאת החוצה כולי מאושרת ורק חושבת על מה אני אכתוב לך. שאני אצא גם מצחיקה וחמודה וגם רצינית וחכמה.. ובעיקר אני חושבת את הזמן כדי שלא תחשוב שאני כל שניה באה לבדוק עם שלח לי הודעה.. ושתחשוב שאני לא מלהבת.. חח
ואני חושבת על מיליון ניסוחים להודעה חזרה אבל תמיד אני משנה אותה בסוף כי היא לא מספיק טובה..
ואני כמו שאתם מכירים אותי מאמינה גדולה בגורל.. ואם קורה שההודעה לא נשלחת על הפעם הראשונה אני יודעת שמשהו בה לא בסדר. אז אני מתקנת לפי ראות עיני ומנסה לשלוח שוב.. לרוב זה שולח ישר.
ואני זוכרת איך הייתי מופתעת בפעם הראשונה שראיתי ששלחת לי הודעה, הרי שמעתי אליך כל כך הרבה ואף פעם לא העזתי לדבר איתך ופתאום אתה שולח לי הודעה.. ובתגובה ששלחתי לך יצאתי כל כך סתומה.. אבל זה עבר... עכשיו אנחנו כבר 40 הודעות אחרי.. [בערך חח]
ועכשיו אני בעמוד הבית.. עושה כל 2 דקות רענן אולי שלחת לי משהו.
אני מקווה שעוד כמה חודשים, שנהיה [בע"ה] בקשר טוב אני יוכל להראות לך את הפוסט הזה ולהוכיח לך שמהשניה הראשונה שכתבת לי התחיל ניצוץ של להתאהבות.
אז העולם יפה? עדיין לא...
והוא גם לא יהיה מושלם, אל אושר קטן מותר שיהיה.. נכון?
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: