מעניין למה אדם נופל לתהומות שונים.
מעניין.
למה אותם בורות ומהמורות נראים לפעמים מושכים, מעניינים, מפתים. אפילו כשאתה בטוח שתיפול לשם בפתאומיות כואבת.
מעניין מה גורם לאדם, לי, לחזור לעיתים לסיפור ישן נושן של נפילה חזקה וקימה, ללקחים שנלמדים בלופ בלתי פוסק, ושיכחה.
ולמה אני חייבת לאכול שוקולד שעה אחרי שהחלטתי לשנות את הרגלי החיים שלי לגמרי?
למה? מעניין למה, כשהחלטתי לצום- הפכתי רעבה... בכל כך הרבה מובנים בחיי.
מעניין איך הלילות מתקררים ומתחממים שוב ואיך אני אוהבת להיות עצובה מהם לפעמים.
מעניין אותי למה החורף עושה את כולם עצובים ואותי שמחה, למה אפור נותן לי תקווה, למה החושך מעלה בי חיה.
ולמה אני בכלל מתאמצת לכתוב? מה אני מוצאת בתסכול הזה של "אני כבר לא מצליחה להשתפך כמו פעם"?
כנראה שזה פשוט מעניין, שבכל פעם יש בי פינה אחת שרוצה לשיר, ופינה אחת שזקוקה לבכות.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
