הפרפר/ לאה גולדברג

אחרון היה, אחרון האחרונים.

וכה שבע, מר וססגוני-

אשר, אולי אי שם בזרח שברירים של לבן אבנים

נראה צהוב,

ובשאתו כנפים מעלה מעלה

עף לנשק את אחריתו של עולמי.

זה שבועות שבעה

שפה אני-

"גטואיזירט"- (כלוא בגטו)

פה מצאוני יקירי.

קורא לי פרח שן הארי גם פה,

והערמון שבחצר בלבן פריחתו מושיט אלי כפו

אבל פרפר אני פה לא ראיתי.

זה היה אחרון, אחרון האחרונים.

כי פרפרים אינם חיים

בגטו.

וכל מילה מיותרת