והבוקר נולד במיטה הוא לבד
מסדר מצעיו ונועל נעליו
אל רחוב ממהר הוא יוצר מתפזר
קצת לראות להיות
הוא עטוף בקליפות

וכשהלילה בא אליו
והוא בא
הוא משיל נעליו
ונכבה.

מחשבות בו עולות
ציפיות מקוות
על עולמות רחוקים
חלומות נרקמים
לגלות את עצמו
למלא בדידותו
לאהוב היותו
קשוב לליבו
וכשהבוקר בא אליו
והוא בא
הוא נועל נעליו
ונבלע.

אל תפסיק לקוות
תמשיך את הדרך
תשתדל להיות
נכון לעצמך
כן הדרך קשה
וגם מפותלת
אל תדאג
אנחנו איתך.

לו רק יכולתי להבטיח
לא להישבר
כן כואבת הדרך
וזה דבר ממכר
אילו רק יכולתי
לגשר על הכל
ועוד יום ועוד יום ועוד יום
פשוט קצת לא יכול

אל תדאג
אני פה בדרך
תן לי יד
וקבל עצמך
כן היום הוא קשה
על תלם הדרך
אתה חיל של החברה
בודד עצמך

לו רק יכולתי לדעת
איפה אני נמצא
בעולם כה מהיר
של נורמה פגועה
אילו רק היית פה עכשיו
לאחות את הפצע
שיבוא יום שיבוא יום
ופירות תקטוף על הדרך
פירות אהבתי
פירות אהבתה...

מוש אתה ענק..תעשה לי ראסטה!