פעם הסתובבתי עם חבר טוב בירושלים, נכנסנו לחנות דיסקים והוא השמיע לי משהו מהאלבום של גבריאל בלחסן. "זה כבד", הוא אמר, "אבל זה יכול להתאים לך". זה באמת היה כבד לי לאותו רגע, וחיפשתי משהו אחר, ובדיעבד זה כמו שפספסתי את מאיר אריאל, יש לי איזו נטיה להתעלם מהאיכות של יצירה במיוחד במילים עד שזה מכה בי.

עכשיו זה הכה בי.

אף אחד לא הצליח לתאר כל כך טוב את המקום ממנו אני בורח ושיותר מדי שואב אותי פנימה לאחרונה.

מפחד מזה מאוד. מת מהלך.. זה קרוב מדי.