ראיתי אותה. היא עמדה מולי, עם שיער זהוב ובוהק, עיניים ירוקות מבריקות ומבט חם שלא נותן לי מקום לספק- היא אוהבת אותי בכל הווייתה ובכל מאודה.

ליבי יצא אליה וחשתי את עצמי יוצא מהגוף וחזרה אליי אותה תחושה שלא הייתה בי זמן שנראה כמו נראה נצח.

מיותר לומר שהתעוררתי זמן קצר אחר כך, נכון?

אז עכשיו אני עדיין בדירה ואני במצב של היפר מטורף, בלי שום חשק לנסוע לאוניברסיטה ולבזבז את הכיף הזה. מזריק קרימזון לורידים, קניתי כרטיסים להופעה לשלושת המוסקטרים (אורי, דוד ואנוכי). ניגנתי כמו פסיכופת, ואפילו טיפה עבדתי על התפקיד לתזמורת. יום בלי הרבה הספק, אבל כיף לי לשם שינוי, אז אני זורם עם זה.

מישהי התחילה איתי ממש באגרסיביות לפני כמה חודשים, ואיכשהו זה התגלגל לכך שבסופו של דבר התמזמזנו אצלה בדירה, אבל שם זה נגמר. פעם ראשונה שאני עם מישהי ולא נהנה מזה (ולא משקר לעצמי שאני נהנה מזה). מה שכן, זה חידד אצלי את ההעדפות שלי אצל המין הנשי, מה אני אוהב יותר ומה פחות. במובן הזה יש יתרונות לדרך השלילה.

המשך יום טוב. :)