השנה שחלפה,
איזו שנה.
וכמה חדש.
חדש שחלקו כבר הפך ישן,
וחדש שטרם הספקתי להתרגל אליו.
חדש שריחו נעשה מוכר ואהוב,
וחדש עם ריח של חדש, כזה שאני לא יכולה לנתק ממנו את האף.
חדש שכבר נשחק משימוש,
וחדש שאפילו לא הספקתי להסיר ממנו את הניילונים,
למרות שכבר ממש מתחשק לי לפצפץ את הבועות.
חדש שתמיד היה שם, אך לקח לי זמן לשים לב לעצם קיומו
או שפשוט לא היה לי בו כל צורך, עד שהיה.
ועוד סוג של חדש,
חדש לעתיד.
חדש שאני יודעת שהוא שם, אבל עדיין לא יכולה להתחדש בו.
יש "חדשים" גדולים כמו
בית חדש,
קידום לתפקיד חדש בצבא,
עבודה חדשה,
חברים חדשים,
תובנות חדשות על החיים,
דף חדש.
שינויים חדשים במי שאני,
מקומות חדשים בהם זכיתי לבקר,
אנשים חדשים שהכרתי,
צדדים חדשים שגיליתי בעצמי,
גם אחרי שחשבתי שאין יותר כאלה.
ויש "חדשים" קטנים,
הרי היופי נמצא בפרטים.
ויש "חדשים" שחידשתי בעצמי.
כמו רגש ישן שלא זכיתי לממש כבר זמן רב כך כך,
ופתאום העזתי.
פתאום הנחתי לעצמי להרגיש עם מישהו אחר
שהוא לא הוא.
ולמרות שזה היה רק לרגע,
זה הרגיש כמו
קסם.
ויש,
שנה חדשה.
הזדמנות להתחיל במה שעוד לא הספקתי,
לסיים את מה שטרם סיימתי,
לממש את ה"חדשים" שיבואו עלינו לטובה,
כמו האזרחות שמחכה לי ממש מעבר לפינה.
ולקחת החלטות חשובות,
כמו איזה מקצוע אני רוצה ללמוד.
ולמצוא בי עוד צדדים, שמפתיעים אפילו אותי בעצם קיומם.
ולרכוש לי חברים,
ולהתחיל את החיים האמיתיים.
ולמצוא לי אהבה,
לא חייב כמו בסרטים.
אני הרי כבר לא חולמת על נסיך של אגדות.
רק על אהבה כזאת
קטנה ושלווה,
שתהיה כל כך שלי,
כל כך שלנו.
שתגרום לי להתנהג כמו ילדה קטנה
ולהרגיש פרפרים
ולשכוח מדברים
ולהיות מעופפת
מטופשת
מבולבלת
מסונוורת.
ולחייך בלי הפסקה אל כולם
ולאהוב את העולם.
ותחמם לי את הלב כשהחורף מתקרב.
ותיתן לי השראה,
עד שלא אוכל להפסיק לכתוב.
ותמלא אותי מבפנים,
ואת חיי
בהרבה "חדשים" טובים
וביופי
שנמצא בפרטים הקטנים.
שתהיה לכולנו שנה של אהבה, ושל המון חדשים טובים, שימלאו את חיינו באושר.