הבלוג שהוא בית מאמץ לכל היצורים האילמים

חלק ראשון: ספי מוצא בית

הנה סיפור אופטימי על דג קרב, שבמשך חודשים נהג לשחות לבדו בצינצנת ארוכה. הוא היה מסתכל בכל יום מבעד לזגוגית האקוואריום שלו, מביט בראי, מתנפח, וחושב מחשבות עמוקות על החיים.

ספי. מרכין ראש לזכר אחיו חסרי המזל בארוחת סדר הפסח

במשך הזמן איבד ספי, כך נקרא הדג המהגג, את חדוות החיים שלו.

חברות לא היו לו, גם לא חברים. לבד הוא שוטט ושחה מדי יום במים העכורים. במעגלים.

עד שיום אחד התגלגל לידי - בעליו כבר לא יכלו לטפל בו והפכתי לאמא מאמצת ללילה אחד. ספי התגורר לילה אחד בצינצנת של גפילטע-פיש. לזכר חורבן בית המקדש. לזכר אחיו שמזלם היה קצת פחות טוב משלו.

היום הוא שוחה לו באקוואריום גדול ויש לו מלא חברים חדשים, צמחים, ואפילו כונכיות להתחבא בהן. כי ספי הוא דג ביישן. 

חלק שני: גורי (שעדיין מחפש)

עונת ההמלטה החלה.

מכל פינה בכל גינה נשמעים ציוצים קטנים נוגעים ללב. מיאווווו-ים.

כך בדיוק התגלה גורי. גור-גור.

בתוך קופסת קרטון באחת הגינות.

אימא שלו הלכה והשאירה אותו יומיים לבד. את יתר הגורים היא לקחה איתה.

והוא התגלגל אליי.

ועכשיו הוא אצלי.

יצור מתוק באורך של 2/3 כף יד, בן שבועיים.

והכלבה שלי מטפלת בו כמה שהיא יכולה.

אבל הוא עדיין מחפש בית, ומקווה שמזלו יתמזל - בדיוק כמו זה של ספי.

מישהו רוצה לאמץ??