לשאוף לנשוף

מחר חוזרים לשגרה. הגיע הזמן לגמרי.

הבלגן הנוכחי התחיל ביום הראשון לחופשה וראוי שיירגע כבר כי שלושה שבועות על ספיד (רגשי, רגשי, אני אדם אחראי) מתחילים להעיק עליי. לא אוכלת וישנה כמו שצריך, והבנות מקבלות אמא בחצי-כוח. לא שהן שמות לב, טליה עסוקה במעבר המעיק לגיל ההתבגרות, כך שהיא זוכרת להתייחס אליי רק בלילה, והללי בת חמש, לא גיל מאוד מורכב לתפעול. הבעיה היא יסוריי המצפון שלי, שמחרתיים יתרחבו כשאחזור לגן.

מצד אחד יסוריי מצפון ואחריות, מצד שני רצון עז לשרוף את המועדון ולראות מה קורה. 

באמצע אישה שעד לפני שלושה שבועות הייתה בטוחה שהכול בשליטה ועכשיו נזכרת ששליטה אינה אלא אשלייה. 

סעמק.