לשאוף לנשוף

למנהלת של חנות א, זו שאחראית על בגדי ילדים, תינוקות והזמנות בסיטונאות קוראים ג'ויה, בלאדינו ג'ויה זה תכשיט. אם היא הייתה צעירה יותר, בטח היו קוראים לה עדי. אני לא יודעת אם זה קשור לסיפור, אבל ג'ויה היא אישה יפה. מאוד יפה. לא יופי של דוגמנית, יופי של אישה אמיתית.

בגיל 20 ג'ויה מצאה את עצמה רווקה, אחרונה מכל החברות שלה, לאחותה בת ה-17 כבר הייתה תינוקות, והיא עוד הייתה הכי מוצלחת ויפה מכולן, ואפילו למדה להיות גננת. אז היא התחתנה עם אלברט, שהייתה לו, יש לו, חנות חמוצים בשוק.

אחרי כמה שנים אלברט והיא החליטו שעדיף שהיא תעזור לו בחנות, אז היא הפסיקה לעבוד כגננת, וילדה שני בנים. אחלה אישה ג'ויה – הבית שלה תמיד מבריק, האוכל תמיד טרי, אף אחד מהגברים בבית שלה לא יודע מה זה להרים כוס מהשולחן, שלא לדבר על לשטוף אחת, חו"ח.

כשהעסקים בחנות החמוצים התחילו קצת לקרטע, אמא שלי נכנסה לתמונה, והציעה לה שתבוא לעבוד אצלנו. בהתחלה היא הייתה מוכרת, ולאט לאט נתנו לה הרבה יותר סמכויות. היא מנהלת חנות מצוינת, מוכרות חדשות עוברות התמחות אצלה, ורק אחר כך נשלחות למנהלת מחלקה ב', שהרבה יותר רכה ממנה.

ג'ויה פורחת אצלנו. אמנם היא מתלוננת ללא הרף, כי גם טורקיות הן פולניות בסופו של דבר, אבל היא מרגישה, והיא באמת, נחוצה, חשובה, יש לה סמכויות נרחבות, ועדיין, למרות שהיא הרוויחה כבר יותר מאשר חנות החמוצים, היא המשיכה לקום בארבע בבוקר כדי לנקות ולדאוג שלגברים שלה יהיה אוכל טרי מדי יום.

בקיצור, אשת חיל מי ימצא? אלברט מצא.

לפני שבוע היא התחילה לעשות קורס שיווק, במכללה למנהל. אבא שלי שלח אותה, אמר שהגיע הזמן שהיא תלמד באופן מקצועי לעשות מה שהיא עושה באופן אינטואיטיבי. שבוע שעבר היה השיעור הראשון, היא חזרה נורא נרגשת, שיש שם מנהלי סניפים של בזק, ומנהלים של כל מני חנויות רשת, ואמרה שהלימודים נורא מעניינים, ולמרות שהיא חשבה שאין לה מה להגיד ליד האנשים האלה, הסתבר שיש, והם הקשיבו לה, בקיצור, היא הייתה מוקסמת.

היום היה אמור להיות השיעור השני, שמעתי אותה מדברת בטלפון עם הבן שלה, ומהשיחה השתמע שאלברט לא מרוצה מהלימודים האלה, ולמה היא צריכה את השטויות האלה בכלל.