לשאוף לנשוף

טוב חברים יקרים, הגיע הזמן לוידוי נוסף. שיקרתי לכם עד עכשיו, אבל בחיי, לא התכוונתי. המבוכה הרגה אותי.

נכון אני כל הזמן מבלבלת את השכל, איך חומר הקריאה האהוב עלי הוא כל מני טולסטויבסקים (TM נאבוקוב), נאבוקוב, קפקא וכאלה? נכון שתי רשימות הקריאה שלי כאן בצד הן מופת של יומרנות אנינה? אז זהו, זה לא שאני לא אוהבת את הספרים האלה, אוהבת, אבל חומר הקריאה האהוב עלי הוא אחר – מה שאני באמת באמת הכי אוהבת לקרוא נמצא בעיתונים.

לא, לא מדובר במדורי הספרות, לא דפי האקטואליה, או מדורי הרכילות. חומר הקריאה שבגללו אני מגיעה בימי שישי לעיתון בשקיקה נלהבת הוא, אהמ, הדפים הפרסומיים האלה של ה"סופר-פארם".

מדי יום שישי אני עולה לשכנים מלמעלה, רומסת את אמי שתחיה בדרך, מאגפת את אבי היקר, הכל כדי להגיע ראשונה לאותו צבר דפים צבעוני. פשוט, חשוב לי להיות זו שתבתק את בתוליו.

מה אני אגיד לכם, אני פותחת את העמודים הכפולים, והלב שלי מתמלא, כבר לא מעניין אותי שאין לי אאבה, שהשלום לא הגיע, שהרעבים באפריקה עדיין רעבים. כלום לא מעניין אותי מלבד אותן מודעות קטנות, שמבטיחות לי את העולם.

גם כאן יש מדרג, השבועות הכי טובים הם אלה בהם מציעים לי את המבצעים האהובים עלי של "קליניק", לאמור – קני מוצרים שאת לא צריכה ב-250 ש"ח, ואנחנו ניתן לך תיק כלי-רחצה קטן, מלא מוצרים שאת באמת לא צריכה - במתנה. המודעות האלה מייד שולחות אותי לדירה שלי, לבדוק על מה אני יכולה לבזבז 250 ש"ח, רק שיתנו לי המוצרים הזעיקים, הנחשקים כל-כך.

אבל גם שבועות בהם "קליניק" לא יוצאים במבצע גורמים לי שמחה. אפילו מודעה בסגנון, "קני נרות 'אקמול' לתינוק וקבלי במתנה תה פסיפלורה", גורמות לי לדמיין את עצמי יחד עם תינוקי תכול העיניים, וכיצד אדחוף לו נר "אקמול" לטוסיק ביד אחת, וספל תה פסיפלורה מהביל בידי השנייה.

אה, הגענו לפסיפלורה. זה הפרי האהוב עלי. תנו לי פסיפלורה במצבה הטבעי, סורבה פסיפלורה, מרגריטה פסיפלורה, קינוח פסיפלורה (אצל "יועזר בר-יין", ויי איך טעים), יוגורט פסיפלורה, מיץ פסיפלורה, עוגת פסיפלורה, הכל בעצם חוץ מאשר טארט פסיפלורה, בעד זה שאני לא אוהבת טארטים, ואני אישה מאושרת.

ועכשיו, מה קראתי בעלון של ה"סופר-פארם"? שחברת "קרמה" הוציאה סבון בריח פסיפלורה! הרגשתי שזהו, עכשיו אני מוגשמת, ואף בדף המבצעים השבועי היה כתוב שאם קונים ממגוון מוצרי החנות ב-99 ש"ח, מקבלים שלישיית מוצרי פסיפלורה זעיקים בעשרה שקלים! ככה האושר נראה! אצתי לסופר-פארם, רכשתי מלוא הסל דברים, כולל נייר טואלט ו"צנטרום" (הבטיחו שמי שקונה"צנטרום" מקבל מאזני-אדם ב-40 שקלים, כמובן שהמאזניים טרם הגיעו, כל ההשמנה שלי על מצפונם), והגעתי לקופה כשאני מזמררת לעצמי בעליצות, "בקרוב יהיה לי סבון פסיפלורה". אכן, קיבלתי חבילה ובה שלושה בקבוקונין קטנין – סבון נוזלי, סבון נוזלי עם פילינג, וקרם גוף.

לא רחרחתי אותם, כדי לא להרוס את הרגע האורגזמי, בו אגיע למקלחת, אסבן את עצמי ובחלל יתפשט ניחוח ענוג של הפרי החמצמצ הזה. וכמו שאומרים אצלנו – זין בעין. המקלחת התמלאה בריח סינטטי, תוקפני, מגעיל, מתוק. בקיצור, עד המקלחת הבאה, אני מריחה כמו מסטיק מזוין.