לשאוף לנשוף

אז נכון שבדרך כלל אני בחורה די שלווה ושוחרת שלום, כן-כן, תתפלאו, אבל כשמגיעים הימים האלה של החודש, כל השוחרות שלום נעלמת, ובמקומה מגיחה אישה שלא הייתי רוצה לפגוש בסימטה אפלה. אני עצבנית, אני מדוכאת, אני חשה שהעולם חטא כלפיי וכדאי מאוד שהוא יבקש סליחה. וזה רק הפריוויו, כשהבעיה תתחיל לזרום, אני אהפוך לעוד יותר מפלצת.

היום, למשל, הספקתי בבוקר לנהל ריב מיילים זועם עם העורך שלי ב"מותק" שבאופן עקרוני הוא אחד האנשים הכי מתוקים ונוחים שאני מכירה, הוא פשוט נפל על היום הלא נכון להגיד לי שיצא לי מדור לא מעניין, ושצריך יותר סלבס. מייד נזכרתי שאני בעיתונות הלוחמת אני, ואף אחד לא יעשה ממני רכילאית, ומה בכלל הוא חושב לעצמו, שבשביל מדור אני אהרוס לעצמי את הקארמה? אה? אה? מייד זה התפשט לשאר המשפחה, "זהו! נמאס לי! סלבס, סלבס סלבס! מה יש לי להגיד על אניה בוקשטיין בכלל, ומה אכפת לי מיודה ונינט? אני עיתונאית!"

אחר כך נסעתי לרופא, בראשון, כן? לא באשקלון, בראשון. יצאתי לפני הזמן כדי שלא יבואו עליי הפקקים, הקדמתי קצת, כי האני החדש שלי מאחר הרבה פחות, ואכן כשהגעתי נראה לי קצת תמוה שחסרות חתיכות מהתיקרה בבניין, אבל רק אחרי שהשומר מנע ממני בגופו לעלות למרפאה בתואנה המטופשת שהייתה שם שריפה, ואי אפשר לעלות, הבנתי שמשהו לא בסדר.

התקשרתי למרכז זימון תורים של מכבי, לקבוע תור חדש, והמטומטמת בצד השני אמרה, "מה, לא הודיעו לך שהייתה שריפה?" "נראה לך שאם היו מודיעים לי הייתי מגיעה?" נבחתי עליה בזעם, אז היא נבהלה ונתנה לי תור ליום שלישי, הא!

בדרך חזרה הביתה הבנתי שלמצב הנורא הזה יש פתרון אחד: פחמימות ריקות ושומנים רוויים, והרבה. עצרתי במק'דונלדס בהחלטה נחושה לאכול ביג מק, צ'יפס וקולה אמיתית, ועל הזין שלי הכול! באמא שלי, לא אכלתי במק'דונלדס מאז שראיתי "סופרסייז מי", אבל הפעם היה מצב חירום, ומה גיליתי? שליד כל מנה רשום כמה אחוזי שומן היא מכילה. ידעתם שבצ'יפס יש 11% שומן? זה לא מחריד? והם עוד כותבים לצד זה "11% שומן בלבד". אני לא מבינה איך המילים  "11% שומן" ו"בלבד" יכולות להופיע באותו משפט.

כך שבמקום ביגמק, צ'יפס וקולה הזמנתי כזה סטייק עוף על גחלים בלחמניה מחיטה מלאה, במקום צ'יפס פוטטוס (7% שומן), ובמקום קולה דיאט קולה. היה מבאס ואני עדיין בחסך שומנים רוויים ופחמימות ריקות, ואוי למי שיעצבן אותי עכשיו!