לשאוף לנשוף

אני קוראת שוב את "עושים היסטוריה", חיבה גדולה לי לסטיבן פריי. טוב נו, האמת היא שאני די אנגלופילית באופן עקרוני. תמיד כל מה שהיה קשור בבריטניה ובבריטים הקסים אותי. יש בהם משהו כל כך קול. חלק גדול מהסופרים שאני מאוד מחבבת הם בריטים: איאן באנקס (סקוטי), רודי דויל (אירי), צ'רלס דיקנס (אנגלי), חניף קוריישי (אנגלי ממוצא פקיסטני), קיי ג'י רולינג (סקוטית?), ניק הורנבי (אנגלי), ועוד. קשה לי להסביר את סוד הקסם שלהם, איזושהי קלילות בכתיבה? יכולת לכתוב על נושאים כבדים בלי להיגרר לסנטימנטליות? חן מסוים שנובע מהיסטוריה תרבותית בת אלפי שנים? ואללה, אין לי מושג. אני חושבת על בריטים ונהיה לי שמייח.

סטיבן פריי הוא חבר מכובד ברשימת הכותבים האנגלים החביבים עלי. לא סופר "גדול", אבל כזה שאני יודעת שהקריאה בו תשאיר אותי עם מטען חיובי. אלי מעדיף את "היפופוטם" שלו, אני חושבת שאני מעדיפה את "עושים היסטוריה".

אוקיי, ומאיפה ההרצאה הזו באה עכשיו? עושים היסטוריה מתרחש בקיימברידג', אנגליה, 1997. הדמות הראשית היא סטודנט להיסטוריה, שעושה ניסיון לשנות את העבר, זה הסיפור מאוד בגדול. עד כאן סגור? קיימברידג', אנגליה? אז קבלו את הציטוט הבא:

"כשאני קונה עיתון בשלושים אגורות ונותן מטבע של שקל אחד, אני נבון מספיק כדי לצפות לקבל עודף של שבעים אגורות". נו, לא ברור שבקיימברידג', אנגליה, מחשבים עודף בשקלים ואגורות? נמשיך? הנה, אני מעבירה עמוד, ומה? ""על זה עוד איכשהו הצלחתי להתגבר, אבל ביחס הפוך? בחייאת!". בחייאת אדושם! בחייאת, כי בקיימברידג', אנגליה, נהוג הרי לדבר בערבית, מה, לא? ואחרי זה? הו, "גלולה לגבר – ואללה מדליק!". ואללה, מדליק. ועוד אחד מקסים, "הבן הנהדר שלי! שכה אחיה", לא שכה אחיה? אחרי הוואלה והבחייאת, לא מגיע לי איזה "שכה אחיה" ארכאי?

 אז הנה, אני אוציא לשנייה את המקל מהתחת ואהיה הגיונית: נורא קשה לתרגם, באמת. אין לי מה להתחיל לזיין את השכל בנוגע לקשר ההדוק שבין שפה ותרבות, או לזרוק מילים מחרמנות כמו "מחסרים סמנטיים", תצטרכו להאמין לי שתרגום זו עבודה לא קלה. הנה, אתמול ניסיתי לתרגם את “if you go away”, וקרסתי לגמרי מול הבית:

But if you go I won't cry Though the good is gone From the word goodbye

איך אפשר לתרגם את שתי השורות האחרונות? לא יודעת, באמת לא יודעת.

עוד בעיה בתרגום, בעיקר מאנגלית של אנגליה, היא שבעברית אין הבדלי שפה מעמדיים, כך שמאוד קשה להבהיר לקורא מתי יש הבדלים בסלנג.

אבל אחרי שאמרתי את כל זה, אני עדיין מנסה להבין איזה שיקול תרגומי תמוה הביא אותה לעברת פאונדים לשקלים, או להכניס סלנג ערבי, בשילוב שפה אראכית ללא צורך. מה עבר לה בראש באותו רגע? שהקורא הישראלי כל כך דביל שהוא אינו יודע שבמדינות שונות יש מטבעות שונים? ועורך התרגום, במה הוא עסק תוך כדי קריאת הדבר הזה?  

אה, מי זה אותה? נו, דפנה לוי-ינוביץ, פמיניסטית מיליטנטנית והאישה שבסדרה "סקס ישראלי" (הייתה סדרה כזו, בחיי, אפילו השתתפתי בה) בכתובית ליד שמה היה כתוב "בחרה לא ללדת", לא הישג יפה בחיים? שכך יגדירו אותך?

אבל היא לא היחידה שחוטאת בחטא הזה, אסף גברון, בתרגום של "מרצדס לבנה עם סנפירים" (אחד הספרים הכי אהובים עלי, וכן, הסופר ג'יימס הוז אנגלי) חוטא באותם חטאים ואף גרועים יותר.

ואיפה יצאו שני הספרים? בהוצאת "בבל", ואם אני אתחיל לכתוב על מעשי הסדום שהם עשו למישל וולבק בתרגום של "פלטפורמה" אני באמת אתעצבן, כך שאני אפסיק מייד.