נכנסתי קודם לפורום שאני לא נכנסת אליו בד"כ. השאטני עבד בשבת על המחשב שלי, ובשורת הכתובת ראיתי כתובת חצי מוכרת, לחצתי, הגעתי. מתוך הרגל סרקתי את הפורום, התחלתי לקרוא תרדים, ואז הגעתי לתגובה שהתוכן שלה נשמע לי מוכן, הסתכלתי, הג'ינג'י כתב אותה.
תגובה חדה, צינית, מנוסחת כמו שצריך, מנומקת, עם שגיאות כתיב, נכון, אבל של דיסלקט, לא של מישהו שלא יודע להתנסח. קראתי שוב ושוב את ההודעה, ופתאום הבנתי שיש חלקים שלמים מהחיים שלו שאני לא מכירה, עובדה, לא ידעתי שהוא יכול להתנסח כל כך יפה.
זה קצת מעציב אותי. התפקידים במשפחה מחולקים היטב. אני זאת שיודעת להתנסח, הבלונדיני הוא המבריק שבינינו, השאטני הוא איש העקרונות ולוחם הצדק, והג'ינג'י הוא זה שמבין במתמטיקה ובמחשבים. אבל פתאום אני רואה שחור על גבי לבן, שהנה, יותר. ולא ידעתי. גם זה שהוא קורא אותן כמויות כמו כל השאר במשפחה לא גרמה לי להבין את זה. הוא איש המתמטיקה והמחשבים, זהו. מאז אני לא מפסיקה לחשוב על התפקידים שהמשפחה מקבעת אותך בתוכם, ואיזה מזל שיש עולמות שם בחוץ שמאפשרים לך לחרוג מהתפקיד שנקבע. בויכוחים בבית הוא תמיד נשאר מאחור, כי הבלונדיני ואני יותר משכנעים ודמגוגיים והשאטני יותר צודק, אבל יש שם מחוץ למשפחת רביב עולם שלם שמאפשר לו להיות חופשי. אני שמחה בשבילו, אני קצת עצובה בשבילי, שלא ראיתי את זה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
