היום בצהריים אבא שלי לא הגיע לארוחה, היה צריך לנסוע לת"א, וכך נשארנו רק המלכה האם ואני. מכיוון שנשארנו שתינו, החלטנו שאין לנו כוח לבשל, ובמקום זה נאכל סלט. זה טעים, זה משביע, ולמי יש כוח לשטוף הרבה כלים?
המלכה האם אמרה שהיא תאכל גם סרדינים - פשוט, מאז שמצאו אצלה קצת בריחת סידן היא טוחנת סרדינים וברוקולי בכמויות מטורפות, אם תשמעו על מחסור עולמי בשני המוצרים האלה, סביר שהם במקרר שלנו - אז כשהיא הייתה בדרך הביתה כבר שמתי כמה ביצים קשות, כי אמי הכבודה אוהבת שנדביק עם סרדינים, עגבנייה, ביצה קשה ולימון מעל, הוצאתי את הירקות לסלט מהמקרר ואת הלחם מהפריזר, והכל היה סבבה.
אבל ממש לפני שהתיישבנו לאכול, הבלונדיני התקשר להגיד שהוא באשקלון וקופץ לאכול. סו הלפ מי גוד, שתי דקות אחרי זה כבר עמדו על הכיריים מחבת עם שמיצלים וסיר עם אורז, כי אנחנו, מילא, סלט וביצה קשה זה בסדר. אבל ברגע שמגיע *גבר* לאכול, בשבילו כבר צריך שיהיה אוכל אמיתי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
