פשוט לסוגייה הזאת טרם מצאתי תשובה.
בצבעי עיניים אני יודעת שתכלת זה רצסיבי וחום זה דומיננטי, עד כאן ברור לי.
עכשיו, ירוק, יחסית לחום, רצסיבי או דומיננטי?
וירוק יחסית לתכלת, רצסיבי או דומיננטי?
אם יימצא מי שיענה, אנא, תסבירו לי לאט, כמו למפגרת, אני לא מבינה כל כך בהסתברות, חןחן.
ולפינתי "אנשים שכל פעם שאני רואה אותם על מסך הטיוי בא לי לזרוק עליהם את הטיוי על הראש אבל אני לא עושה את זה כי הטיוי כבדה מדי":
גליה אלבין. האישה הזאת מגעילה אותי, מגעילה, מגעילה, מגעילה. בנסיבות מצערות נאלצתי לצפות בכמה תוכניות שלה, ציינתי כבר שהיא מגעילה אותי?
באיזושהי תוכנית היא ניסתה לשכנע אלוף אחד במיל' שכדאי מאוד שהוא ועוד אנשים שאוהבים את המדינה יקומו, יעשו מעשה ויקחו את השלטון מידי הטירונים שמחזיקים בו. לשמחתי גם האלוף במיל' הסתכל בה כאילו היא מטורפת וניסה להסביר לה, די בעדינות, שבמדינה דמוקרטית הצבא לא יכול פשוט לקום ולתפוס את השלטון.
במקרה נוסף היא ניסתה לשכנע את דוד לוי (כן, ההוא מהבדיחות) שירוץ לראשות הממשלה, כי המדינה צריכה, משוועת, משתוקקת לאנשים כמוהו. כאילו השלטון שיש לנו לא מספיק מחריד, גליה אלבין חושבת שכדאי שנחייה בדיקטטורה צבאית, עם דוד לוי כראש ממלה, יפיי! הוריי!
וזה בלי לדבר על ההתחנחנות הבלתי פוסקת שלה מול המצלמות, המימיקה התמוהה, ההדגשות המורתיות, והפלרטוטים שלה עם כל אורח שאמורים להיות לו אשכים. איכס.
ולפינה "אין מה לעשות, זאת משפחה של משוגעים"
אחי חזר לפני כמה ימים מהקאונטרי מאושר, מה זה מאושר, זורח. "איזו ארץ מעולה יש לנו!" הוא חייך במלוא שיניו הצחורות. מכיוון שמדובר באח שעסוק במשלוח מכתבי תלונה לכל גוף עלי אדמות לא הבנתי מה קורה כאן. "באיזו עוד מדינה בעולם אזרח קטן, כמוני, יכול לראות במלתחות של הבריכה את השר לבטחון פנים ערומכו, ולכולם יראה הגיוני שהוא שוחה שם ולא באיזה בריכה מיוחדת לעשירים? זאת פשוט המדינה הכי טובה בעולם."
מעכשיו תבטלו את מדד המק'דולנס, מדד השרים הערומים במלתחה של הבריכה מעיד הרבה יותר על החוסן הדמוקרטי של המדינה.
(כן, אני יודעת שמדד המק'דונדלס הוא כלכלי ולא מעיד על דמוקרטיות, אבל בתור הקבלה ספרותית זה יוצא מעולה.)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
