אני כותבת כרגע עדכון, ללא שום ידיעה מה יהיה כתוב בו ומה הסיבה.
איזו הקדמה, אני מרגישה די מטומטמת.
למען האמת, בניגוד לפעם, שהיה "בסדר בפנים" ומבחוץ לא היה תמיד בסדר,
זה הפוך. "בסדר מבחוץ" ומבפנים לא משהו.
(הכוונה במצב הרוח שלי, והדרך שזה בא לידי ביטוי בחיצוניות שלי)
המון דברים מאוד מעצבנים קורים לי לאחרונה, חלק לטובה אני מאמינה, לפחות רוצה להאמין.
-וואו, הרבה זמן לא קרה לי שעדכנתי ולפני כתיבת כל מילה אולצתי לחשוב כל כך הרבה, או לחשוב מה יהיה הנושא הבא.-
אז אני בתקופה כזו שאני מחפשת את עצמי איפה אני בסדר ואיפה לא, מה עשיתי שהשפיע בצורה כזו, ומה אני אעשה על מנת שזה ישפיע בדרך אחרת.
אני פשוט מנסה למצוא את עצמי.
אני לא אוהבת לכעוס, ממש לא. אני אוהבת לפתור בעיות, בהקדם האפשרי- לא אוהבת להרגיש מועקה או שלא הייתי בסדר.
אני גם לאיכולה לתת כל כך הרבה מעצמי למען- כלום.
תקראו לזה גאווה, או כל דבר אחר.
אני יודעת שברמה מסויימת אני גאוותנית, אבל זה גם נובע מזה שנמאס לפעמים להראות איכפתיות למען...
הימים האחרונים מאוד מבולבלים לי- אני הולכתלישון לא כזה מאוחר, בסביבות 1וחצי, 2- ומתועררת בקביעות באיזה 12:/ זה דופק את כל היום. גם כן השביתה הזו.
ואיכשהו כל יום יש לי מה לעשות בגדרה- בין אם זה מכבי, ריקוד, חברים, מדצי"ם וכל דבר אחר.
אז אתמול אחרי מדצי"ם נפגשנו כולם, עשינו "שיחה" על זה שהתרחקנו, או משהו בסגנון.
בהתחלה ישבנו בפיצה, נטלי אכלה, (טוב נו, גם אנחנו- משי חן ואני). ואז הלכנו לגן, ושוב התחלנו את השיחה. האנשים ה"יותר" בעיתיים לא נוכחו בהתחלה, ולאחר מכן הגיעו.
השיחה לא הכי התנהלה כמו שצריך- אבל אחר כך היה צחוקים- כאילו כן יחזור להיות כמו פעם.
תמיד שיש שינויים- הם לרעה לטובה.
כל שינוי, כל הזמן.
כך לפחות אני מאמינה.
ברגע שקרובים למישהו "זוכים" בעוד בנאדם להכיר.
וברגע שרחוקים ממנו, זה כי יש סיבה, כי הוא התנהג בדרך כלשהי- כי אני צריכה ללמוד משהו על עצמי נוסף.
לכן, כל שינוי והמטרות שלו.
צריך ללמוד לקבל שינויים.
דבר נוסף- גיליתי שאי הבנות זה דבר מאוד מעצבן.
אי הבנות גורמות לה-מ-ו-ן דברים. אם מדברים בזמן הנכון, ברגע הנכון- אפשר להמנע מדברים כאלו- ולדעתי, זה כל כך לטובה.
לפעמים אני רק חושבת על מתי הכל ייגמר, ומתי יהיה שקט.
אבל מה ייגמר, ומה יהיה שקט? הרי אני בוחרת את זה, אני נהינת ומשלבת דברים עם העומס, והרעש האלה.
מאז תחילת השביתה כל יום הי הלי משהו, ולא נגעתי במקצת בשעורים. ואז אני אומרת עלצמי :"טוב נו, בטח מחר אני אעשה את זה.." ולא, שוב מחר יש משהו לעסוק בו.
ולא, היו שוב, התעוררתי מאוחר, ישבתי עם אח שלי שמחר חוזר לבאר שבע. :/
ראינו תאוריית הכאוס. בנזונה של סרט. ולי נשארו עוד שני סרטים שאני רוצה לראות- אלפא דוג, ואביבה אהובתי. (מעניין מתי נספיק)
יש לי תור לרופא באשדוד ב4 וחצי, וב6ריקוד עד 7וחצי:/
בטח נראה אחר כך את הסרטים, נכין עזרים לפעולה, לפחות נתחייל את השעורים.
אני צריכה לחפש כבר מורה לקלידים.
שמישהו יסביר לי איך אני מצליחה לדחוף את כל הדברים שאני רוצה!
הפוסט כל כך לא קשור. גרר, שטויות.
נאממ, אני מניחה שזהו?!
מסתבר.
להת'
עריכה:
עיצוב חדש ^^
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: